פרשת כי תשא – דבר תורה
אנו חיים בְימים של שבר עמוק ודאגה גדולה לעתיד האומה, אך זוהי אינה הפעם הראשונה שהעם נמצא במשבר
פרשת כי תישא שאנו קוראים השבוע מתארת על איך הכול היה יכול להיגמר בקטסטרופה. האל אמר למשה אשר נמצא בראש הר סיני:
"לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם. סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה"
- שימו לב שכתוב: "שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם". האל מֵפיל את כל האחריות על משה
- אך מיד לאחר מכן מעניין לקרוא את תגובתו של משה: "לָמָ֤ה ה' יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה"
- אין צד אחד בלבד שהוא אָשֵם על המתרחש
כידוע, משה ירד מההר, הוא ראה את עגל המסכה וכתוב: "וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָיו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר"
- האם הוא עשה זאת מתוך כעס או מתוך חולשה? דווקא יש בתלמוד הסבר אחר: "תני רבי ישמעאל: הקדוש ברוך הוא אמר לו שישברֵם, שנאמר [דברים י ב] 'ואכתוב על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שיברת'. אמר לו 'יפה עשית ששיברת'.
- לפעמים צריך ללכת עד הסוף כדי שהעם יתעשת ויבין את חומרת המצב
נכון שכתוב לאחר מכן שהאל אמר למשה: "פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים", אך בְפועל היה שוני בין שניהם
- בקשר ללוחות הראשונים כתוב: "וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים", כלומר הכול היה פרי עבודתו של האל
- אך כאשר היה מדובר בלוחות השניים, כתוב: "פְּסָל־לְךָ֛", כלומר, משה רבנו היה שותף
- יש בהם את המעורבות והאחריות האנושית
מעניין שאמרו חז"ל ש"לוחות ושברי לוחות מונחות בארון". בעקבות משבר אפשר ללכת קדימה ולתקן, אך לא נשכח המחיר ששוּלָם בדרך
אחרי המשבר העם הלך קדימה מאוחדת. עדות לכך נמצאת במלים הראשונות של הפרשה הבאה: "וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל"