פרשת לך-לך – דבר תורה

 

השבוע אנו קוראים את פרשת לך-לך המתארת את תחילת דרכו של אברהם אבינו ושל עַמנו

מעניין להשוות בין איך שהתורה מתארת את תכונותיו של נוח שעליו קראנו לפני שבוע לבין התייחסותה לאברהם אבינו

  • על נוח כתוב: "נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ"
  • על פי חז"ל אין בַתורה אף מילה מיותרת. לא כתוב סתם שנוח היה "צדיק תמים", אלא התורה מוסיפה את המילה "בדורותיו". ואנו מכירים את פירושו של רש"י לְתוספת זו: "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאִלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי. לפי דורו היה צדיק, ואִלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"
  • אך מעניֵין שהתורה מֵציגה את אברהם אבינו בלי לומר בהתחלה אף מילה עליו. רק כתוב בתחילת דרכו: "לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ"
  • עד כאן אנחנו לא יודעים דבר עליו חוץ מזה שהוא היה בנו של תרח ונשוי לאישה עקרה ושמה שרי
  • רק לאחר מכן אנו קוראים שהוא היה "כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב"
  • מה הרלוונטיות של עושרו? כתב הרב רפאל אוחנה, אשר עלה ארצה ממרוקו במאה ה-19:

"יש לרמוז על הגבירים שבחוץ לארץ, אשר נפשם איוותה לבוא לארץ ישראל, ואומרים בפה מלא: מי ייתן והָיָה שנזכה לעלות לארץ ישראל, ואולם מה נעשֶה? עסקים הרבה יש לנו – כמה חובות, כמה נכסים צאן ובקר, וצריך זמן לקבץ ממונינו, כי בְזה הזמן לא נוכל מפני סיבה פלוני. ואולם אברהם אבינו עליו השלום 'כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב', עם כל זה 'וילך למסעיו'"

המסורת בקושי מתייחסת אל אברהם כ"אברהם הקדוש" אלא בעיקר כ"אברהם אבינו"

  • גדולתו לא הייתה בהכרח באישיותו שבוודאי לא הייתה מושלמת, אלא בעיקר במוכנותו להסתכן, לעזוב את מולדתו ולקיים את ייעודו. כפי שכתוב: "וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה"

אז מי היה צדיק יותר? נוח או אברהם? כתוב במדרש תנחומא:

"כתיב בנוח 'את האלוהים התהלך נוח' (בראשית ו ט), וכתיב באברהם 'התהלך לפניי'. מי שהוא קורא סבור שהיה נוח גדול מאברהם, ואינו כן…. ר' יוחנן אמר: משל לְמַה הדבר דומה? למלך שהיו לו שני בנים, אחד גדול ואחד קטן. הקטן היה אוחז בו כדי שלא ייפול, והגדול היה הולך לפניו. כך כתיב בנוח: 'את האלוהים התהלך נוח', שלא ישתַקַע בדור המבול, אבל אברהם שהיה יחידו של עולם והיה צדיק, אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'התהלך לפניי והיה תמים'"