פרשת ניצבים – דבר תורה

 

בעוד שלושה ימים נחגוג את ראש השנה, היום אשר בו על פי המסורת נברא העולם. הרי כתוב בתלמוד במסכת ראש השנה: "רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם"

  • רב עמרם הגאון, אשר היה ראש ישיבת סורא בבבל במאה התשיעית, סידר את התפילות לכל השנה במה שנקרא 'סדר דרב עמרם'. ושָם כתוב: "היום הרת עולם. היום יעמיד בַמשפט כל יצורי עולם"
  • אם כן, לא מדובר רק ביום הולדתו של העולם אלא גם ביום הדין

איזה עולם ברא אלוהים? כתוב במסכת ראש השנה: "אמר רבי יהושע בן לוי: כל מעשה בראשית נבראו, לדעתן נבראו, לצביונן נבראו. שנאמר: 'ויכלו השמים והארץ וכל צבאם', –   וכאן יש מדרש: 'אל תקרי 'צבאם' אלא 'צביונם'"

  • מה משמעותן של המלים "לדעתן נבראו"? כתב הרבי מגור, יהודה אריה ליב אלתר, בספרו 'שפת אמת' במאה ה-19: "כל הברואים בחרו כל אחד ציור המיוחד לו" – כלומר, שהם בחרו בעצמם מה להיות
  • כמובן אין לאף אחד מאיתנו חופש בחירה מוחלטת. יש לכל אחת מאיתנו את ה-DNA שלה. ובכל-זאת, במידה מסוימת אנו בוחרים מי אנחנו רוצים להיות
  • את הבחירה מתקיימת לא רק פעם אחת בחיים אלא כל יום יום

והבחירה הזאת מקבלת ביטוי בפרשת ניצבים שאנו קוראים השבוע:

"רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע…. נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ"

  • ומשמעות המילה 'היום' אינה בחירה חד-פעמית אלא אופציה הקיימת כל יום ויום
  • כאשר אנו נסחפים ע"י ה- vox populi, דעת הקהל, הדעת הרווחת, או ע"י הלחץ של אחרים, אנו מוותרים על הזכות לבחור בעצמנו את דרכנו
  • הרי כתוב: "ובחרת בחיים" בלשון יחיד. דהיינו, כל אחת ואחד מאיתנו אחראי על בחירתו ועל גורל עצמו

על פי התלמוד "שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. (סביר להניח שרובנו 'בינוניים'!) צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה. בינוניים – תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו – נכתבין לחיים, לא זכו – נכתבין למיתה"

כל אחת ואחד מאיתנו בוחר בעצם באיזה ספר להיכתב. לכן אנו אומרים:

לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו!