פרשת נצבים – דבר תורה
כמה סיפור ההתגלות בהר סיני כפי שהוא מסופר בספר דברים שונֶה ממה שקראנו בספר שמות!
- שם הוא היה מלווֶה בהרבה פירוטכניקה: "וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו ה' בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד. וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל"
- הטקסט חוזר מספר פעמים על המילה "העם" :
- " וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק"
- "וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים"
- היה מדובר באיזושהי מסה חסרת צורה ובלתי מוגדרת
אך כשאנו עוברים לספר דברים, הצגת התמונה חסרת הדרמטיות של ספר שמות, אבל נותנת לנו תובנות החסֵרות מהתיאור בספר שמות:
"אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל. טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ…. וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת. כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֙נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם"
- התורה לא ניתנה למועצת גדולי התורה, לַמנהיגים ולַגברים בלבד אלא לכולם
- יתר על כן, מתן תורה אינו אירוע היסטורי חד-פעמי הקשור לדור אחד בלבד, אלא מעשה נצחי שכל דור הוא חלק ממנו
אפשר גם להוסיף שההתגלות אינה מוגבלת לָאלה אשר נולדו יהודים אלא אפשר להצטרף אליה
- להיות יהודי אינו להשתייך לגזע מסוים אלא להיות שותף לַברית
- על המלים "וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם" אמר המדרש: "אלו הנשמות העתידות להיבראות", אך ילקוט שמעוני מוסיף: "וגרים העתידים להתגייר"
האתגר להתייצב במרגלות הר סיני לא רק עמד בפני העם אשר יצא ממצרים אלא גם עומד בפנינו היום, ואולי במיוחד בְימים אלה שלפני ראש השנה ויום הכיפורים