פרשת פקודי – דבר תורה
פרשת פקודי שאנו קוראים השבוע מביאה את ספר שמות לסיומו
- הספר התחיל עם יציאתם של בני ישראל ממצרים, מקום שהיה הבית שלהם במשך דורות רבים
- לא משנה אם היה מדובר ב- 430 שנה, 400 שנה או 210 שנים כפי שנטען בספר "סדר עולם" העוסק בכרונולוגיה יהודית מימי אדם הראשון עד חורבן בית שני
- בכל מקרה, מצרים הייתה הבית של בני ישראל, והיציאה ממצרים השאירה אותם ללא קורת גג כמו הפליטים המסכנים הבורחים כעת מאוקראינה
אך העם אשר יצא ממצרים בנה לעצמו בַמדבר בית אחר, בית רוחני
- זה לא היה המפעל של אדם אחד או של שכבה אחת בחברה אלא של העם כולו כפי שכתוב: "וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־ תְּרוּמָתִֽי"
- גם לגבי בניית המשכן כתוב: "וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה ה'"
- ותורה חוזרת על השותפות של כולם במפעל כאשר כתוב: "וַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִיאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת ה' לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ"
- ולא היה מדובר בגברים בלבד, אלא התורה מדגישה: "כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֘ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה' לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה"
כמובן, משה רבנו לא עשה את העבודה בעצמו אלא בצלאל אשר על שמו נקראת האקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים. וקיימת אי הסכמה מסוימת בין משה ובצלאל לגבי הסדר הנכון בדברים. כתוב בתלמוד מסכת ברכות:
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חוכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: 'לך אֱמור לו לבצלאל עֲשֵה לי משכן ארון וכלים', הלך משה והפך, ואמר לו: 'עֲשֵה ארון וכלים ומשכן'. אמר לו: 'משה רבינו, מנהגו של עולם – אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים. ואתה אומר: ' עֲשֵה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה – להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עֲשֵה משכן ארון וכלים'. אמר לו: שמא בצֵל אל היית ויָדַעתָ!"
- שימו לב לַכבוד שהפגין בצלאל כלפי המנהיג משה. הוא לא תיקן אותו אלא אמר: "שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא".
- ומשה רבנו, אדם צנוע אשר כיבד והעריך את בצלאל, חזר על אותה מילה באומרו: "שמא בצֵל אל היית ויָדַעתָ!"
- בניית בית, כמו בניית מדינה, דורשת שותפות וגם כָבוד הדדי
אך בניית הבית, ובמקרה זה בניית המשכן במדבר, לא הייתה יכולה להיות מושלמת ללא התייחסות למטרת הבית. ולכן כתוב בסוף פרשתנו: "וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד ה' מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן". התוכן הוא הקובע בסופו של דבר את ערך המפעל ולא קיומו בלבד