פרשת קדושים – דבר תורה
בארצנו הקטנטונת מדברים רבות על מקומות קדושים: הר הבית, הר מירון, קבר יוסף, קברי צדיקים ועוד
- המאמינים, ולא רק יהודים, מוכנים לסכן את חייהם על מנת לשמור על קדושת המקומות שבעיניהם כל-כך יקרים וחשובים
- אנו זוכרים את הקריאה הנרגשת של מוטה גור: "הר הבית בידינו"
- השנה המשטרה עצרה יהודי אשר עמד להקריב את קרבן הפסח באותו מקום
- מוסלמים קיצוניים מזהירים על סכנת פגיעה באל אקצה ע"י יהודים, דבר הגורם לעימותים במיוחד בחודש רמדאן
מעניין שהפעם הראשונה שבה התורה מתייחסת למקומות קדושים היא דווקא באמצע שום מקום כשמשה רבנו רועה את צאן יתרו חותנו במדבר, והאלוהים פונה אליו במלים: "שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא"
- הקדושה לא נמצאת בהכרח במקום ספציפי, אלא כל מקום יכול להיהפך למקום קדוש
פרשת השבוע אינה מייחסת למקומות קדושים אלא דווקא למעשים ההופכים אותנו לקדושים:
"לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ"
"וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם"
"לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל"
דווקא מצוות אלו נמצאות באמצע פרק הכולל מצוות כמו "לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ" ו "בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף", כי התורה אינה מבחינה בין מצוות בין אדם לחברו לבין מצוות בין אדם למקום – כולן יכולות להוביל אותנו לקדושה
אך הקדושה איננה הישג אלא שאיפה. לכן כתוב: "קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ" בלשון עתיד
בסופו של שדבר ארץ הקודש אינה קדושה כתוצאה ממספר המקומות הקדושים שיש בה, אלא מקבלת את קדושתה באמצעות מעשינו בה, ומגילת העצמאות נותנת ביטוי לשאיפתנו לבנות חברה צודקת ומתוקנת
שיבת ציון גם מקבלת ביטוי בפסוקים האחרונים של ההפטרה מִסֵפֶר עמוס שאנו קוראים השבוע:
"וְשַׁבְתִּי֘ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם. וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֤ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר ה' אֱלֹהֶֽיךָ"