פרשת שופטים – דבר תורה
כידוע, כל מדינה זקוקה לשלוש רשויות על מנת לתפקד: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. פרשת שופטים מתייחסת לשלושתן
הפרשה מתחילה בַמלים: "שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ"
- אך מדינה מתוקנת ודמוקרטית אינה יכולה להסתפק רק עם קיומן של הרשויות, אלא כתוב מיד לאחר מכן: "וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק. לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים"
- משפט צדק אינו תכונה מובנת מאליה גם כשיש בתי-משפט, דבר שהאופוזיציונר אלכסיי נַבָלְנִי למד על בשרו.
- לפני חרבן בַיִת ראשון אמר הנביא ישעיה: "אֵיכָה֙ הָיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָ֑ה מְלֵאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֗ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים"- כלומר, המערכת הינה שברירית
- הפרדת הרשויות היא עיקרון שלטוני על מנת לשמור על "עקרון האיזונים והבלמים", והיא אינה מובנת מאליה, ולפעמים היא מאוימת כמו אצלנו
ולאחר מכן כתוב: "צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף". למה מופיעה המילה "צדק" פעמיים?
- על פי המדרש: "אזהרה (היא) לדיינין שדנין דיני נפשות, שלא יהו חותכין את הדין ביומו, אלא יהו מלינין את הדין". מה זה "דיני נפשות"? עניין שיש לו השלכות לחיי אדם, בין בסיכון חייהם או בסיכון בריאותם הנפשית"
- פירוש נוסף לחזרה על המילה "צדק": אומר התלמוד במסכת סנהדרין: "אחד לדין ואחד לפשרה". הפשרה יכולה להיות הפתרון הכי מוצלח. ולמה? על פי התלמוד קיימים שלושה נימוקים להעדפת פשרה על פני דין: א) חולשת הדעת – חשש הדיינים שמא יטעו בדין. ב) חולשת הכוח – חשש בית דין שמא לא יוכל המוסד המשפטי להוציא את פסק הדין לפועל, כיוון שהחייב אָלים הוא. גם פחד בית דין ביחס לעצמם מפגיעתו של בעל הדין המפסיד האָלים. ג) קירבת השלום, שהפשרה תקרב את השלום המלא בין שני בעלי הדין, שייצאו מפויסים מבית הדין"
יותר מאוחר בפרשתנו יש גם התייחסות לסכנת המלכות:
- "רַק֘ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒…. וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד"
- בעת מחאת האוהלים בשנת 2011 צעקו המפגינים "הון-שילטון – עולם תחתון"
והפרשה מוסיפה בקשר למלך: "וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם. וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־ה' אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם"
- המלך, הנשיא או ראש הממשלה אינו מעל החוק. הוא עומד בראש המערכת, אבל מחויב לחוקה המחייבת את כולם, והחוקה מכתיבה לַמלך בעיקר חוקי 'לא תעשה'