פרשת תרומה – דבר תורה
פרשת תרומה וגם ההפטרה שאנו קוראים השבת עוסקים בבנייה
- בַפרשה אנו קוראים: "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" ובהפטרה מִסֵפֶר מלכים כתוב: "וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַה'"
לבנות בית דורש אחדות ושיתוף פעולה
- לא במקרה כתוב בתחילת ההפטרה: "וַיְהִ֣י שָׁלֹ֗ם בֵּ֤ין חִירָם֙ (שהיה מלך צוֹר) וּבֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵיהֶֽם"
- כמו-כן הפנייה לבני ישראל לבנות את המשכן בַמדבר דרשה את תמיכתו של העם. כפי שכתוב: "דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־ תְּרוּמָתִֽי"
אנו רואים בשני המקרים שהפרויקט היה תלוי במוּכנוּתם של כולם לתרום או מכַספם או מִזְמַנם. בַמקרה של בניית המשכן התרומה הייתה וולונטרית. שם כתוב: "כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־ תְּרוּמָתִֽי" וכאשר היה מדובר בבניית בית המקדש הראשון היא הייתה חובה על כולם. שם כתוב: "וַיַּ֨עַל הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י הַמַּ֔ס שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ"
ומה שהיה נכון לגבי בניית המשכן הוא גם נכון כשמדובר בבניית בַית לאומי. הדבר הדורש אחדות וחזון משותף
- כמו כל פרויקט של שותפות, וזה גם נכון לגבי חיי הנישואים, הוא דורש גמישות, פשרות ורצון טוב
- כשתוקפים את נשות הכותל בתפילתן בראש חודש, וכאשר שַדרנית בגלי צה"ל אומרת להן: "תקימו לכם כותל בכל מקום אחר, נכשלתם פה …. לכו לארה"ב, תקימו לכם שם כותל… מקומכם לא כאן", מלים כאלו פוגעות ביכולתנו כעם לבנות בית משותף
- הרי קדושתו של מקום, כולל ארץ הקודש, נגזרת מהתנהגותם של אלה החיים כאן. קדושת המקום אינה אימננטית לַמקום אלא נובעת מהתנהגותם של אלה הנמצאים בו. ולכן מדגיש הכתוב: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"
- אמר רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מגדולי רבני מזרח אירופה בַדור שלפני השואה, שאין קדושה מוקנית למשהו מלמעלה, אלא היא נרכשת בַחֲתירָתו של האדם מלמטה, או בדבריו של האלשיך: "אין השכינה שורָה בַמקדש מֵחמת המקדש, כי אם מֵחמת ישראל"