שבת חול המועד פסח – דבר תורה
כידוע יש לחג הפסח מספר שמות
- חג המצות – זה השם שהתורה משתמשת בו, כמו למשל בספר שמות "אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֘ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם"
- דווקא השם הנפוץ "חג הפסח" מופיע רק פעם אחת בתורה בקשר לקרבן: "לֹֽא־תִשְׁחַ֥ט עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹא־יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח"
- אנו מכירים גם "חג אביב" ו"חג הגאולה:" כי על פי חז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל", אך שמות אלה אינם מופיעים בתורה
- והשם האחרון, אשר נהפך לדי נפוץ, הוא השם "חג החירות", אשר גם אינו נמצא בתורה, אלא בַקידוש לֶחג: "זמן חירותנו מקרא קודש זכר ליציאת מצרים"
השם "חג החירות" מחבר אותנו לְסיפורים אחרים כמו המאבק של השחורים לשוויון זכויות בארה"ב ושל ה"לח"י" ולוחמי החירות במקומות אחרים בעולם
אך הקריאה לחופש אינה הדרישה של משה כאשר הוא עמד מול פרעה במצרים אלא "שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי" – יש לַחופש מטרה והוא אינו קיים בפועל בלי מסגרת
- חג הפסח מחובר לחג השבועות על ידי ספירת העומר, כי אין לחג החירות משמעות ללא מתן התורה
- כאשר משה רבנו קיבל את לוחות הברית כתוב: "וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת", ועל המילה "חָר֖וּת" אמר רבי יהושע בן לוי: "אל תקרא חרות אלא חירות"
כבר בשנת 1956 אמר מנחם בגין, אשר עמד אז בפעם הראשונה כראש האופוזיציה בכנסת:
" אדוני היושב-ראש. למה אין לנו חוקה? משום מה, שמונֶה שנים אחרי קום המדינה, לא הובא, ואין עדיין סיכויים שיובא לפנינו, מסמך משפטי אחיד שלם, שיגדיר ויסדיר את סמכויותיהן של הרשויות הממלכתיות, את מידת ההפרדה ביניהן, את השפעת-הגומלין שלהן, את זכויותיו של האזרח ואת חובותיו?"
מעניין שהמאבק של התנועה לאיכות השלטון בימים סוערים אלה נושא את הכותרת: "עבדים היינו. עתה בני חורין? חוקה עכשיו!"
לו הייתה לנו חוקה אז אולי לא היינו מגיעים לאן שהגענו