השבוע אנו קוראים את פרשות אחרי מות וקדושים פרשת קדושים הנָה לב המקרא. היא הפרשה ה-30 מתוך 54 הפַרשות שיש בתורה התוכן שלה הוא כל-כך מרכזי ותמציתי שכתב רש"י: "מלמד שנאמרה פרשה זו בהַקהֵל, מפני שרוב גופֵי תורה תלויין בה מהו ההַקהֵל? התורה מצווָה: "מִקֵּ֣ץ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת … הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם…
פרשות תזריע-מצורע – שתי פרשות אשר קוראים לעתים קרובות באותו שבוע שתי פרשות שכל-כך קשה ליהודי במאה ה-21 להתחבר אליהן כתוב למשל בפרשת תזריע: "וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ" ובפרשת מצורע כתוב: "וּבָא֙ הַכֹּהֵ֔ן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בַּבָּ֑יִת…
שבת זו היא "שבת מברכים", אשר בה מסתכלים קדימה לחודש אייר ויום העצמאות השבת שבין יום הזיכרון לשואה לבין יום העצמאות גם נקראת "שבת תקומה". יש הרואים בקוּם המדינה את התגשמותם של דברי הנביא ישעיה: "וְהָיָ֣ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֤י שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵעֵילָ֤ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת…
ביום זה אנו מסיימים את חג הפסח עם קריאת התורה המסורתית של שירת הים המתארת את חציית ים סוף, המעבר של בני ישראל בשלום לצד השני, ולעומת זאת טביעת המצרים בים מצד אחד בני ישראל שרים: "מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ ה' מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא" ומצד שני בַמדרש אנו קוראים על איך…
שבת זו מכונָה "שבת הגדול". בעוד יממה נשב עם משפחותינו וחברינו מסביב לשולחן לחגוג את ליל הסדר ונֹּאמַר את המלים: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" מלים אלו יקבלו משמעות נוספת השנה כאשר אנו זוכרים איך שחגגנו את ליל הסדר לפני שנה בבדידות דברים שלקחנו כמובנים מעליהם פתאום חסרו לנו דֵי קרוב לתחילת הסדר…
השבוע התחלנו לקרוא את החומש השלישי שֶמִבֵין חמשת חומשי התורה, ספר ויקרא, שחז"ל כינו "תורת כהנים" הספר מתחיל במלים: "וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר" מדוע קורא ה' אל משה? מדוע נפתח כך הספר? בפסוקים המסיימים את ספר שמות אנו קוראים: "וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד ה' מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן"…
אני לא מכיר דת אחרת כמו היהדות השמה את ערך הזמן בְמקום כל-כך מרכזי רק לנו יש ברכה "שהחיינו וקיימנו הגיענו לזמן הזה" במיוחד עכשיו, כאשר אנו מתחילים לצאת מֵאֵימת הקורונה, אפשר להעריך את העובדה שאולי אנו נמצאים בְפֶתח של פרק חדש השבת, שהיא היום שלפני ראש חודש ניסן, נקראת "שבת החודש", על שם המלים…
פרשת כי תשא מלמדת אותנו על כוח הסליחה. גם אלוהים יודע איך לסלוח. הפרשה כוללת את מעשה העגל אשר עשו בני ישראל בתחתית הר סיני: "וַיִּתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל־הָעָ֔ם אֶת־נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל־אַהֲרֹֽן. וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" מדובר לא רק בְמעשה בניגוד מוחלט…
בכל לוח השנה העברי אין חג כמו חג הפורים נתחיל מהעובדה שלא חוגגים אותו באותו יום בכל מקום, כי כתוב במגילת אסתר: "הַיְּהוּדִ֣ים אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן נִקְהֲלוּ֙ בִּשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וּבְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ וְנ֗וֹחַ בַּחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה. עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֘ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה…
השבת שלפני חג הפורים נקראת "שבת זכור" על סמך המפטיר שקוראים מסֵפֶר דברים: "זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם. אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים" התורה בדרך-כלל מקמצת במלים. אז מה זה "עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ"? על פי אַחד הפירושים: "עיף ויגע – משעבוד מצרים ומטורח הדרך", או…