מלים על החג שמחת תורה
מעניין שהכינוי "שמחת תורה" לא מופיע אפילו פעם אחת בתורה או בתלמוד, אלא נמצא בפעם הראשונה אצל הרי"ץ, רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת, אשר חי במאה ה-11 בספרד
כתב הרי"ץ: "רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קילוסין והידורין לספר תורה ואומרים כמה דברי שבח והודאות לכבוד ספרי תורה וכמה מיני שבחות ושמחות רגילין לעשות בו ונתכנה יום שמחת תורה"
היום מתחילים בשמחת תורה לומר בתפילת העמידה "משיב הרוח ומוריד הגשם" במקום "מוריד הטל", כי כתוב במשנה "בֶחָג נידונין על המים"
- אך מתחילים להתפלל לגשם רק מחודש מרחשוון. נשאלת השאלה: למה? כתוב במסכת תענית: "בשלושה במרחשון שואלין את הגשמים… כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת"
כנהוג בשמחת תורה קוראים מפרשת "וזאת הברכה" בסוף ספר דברים ומיד לאחר מכן עוברים לקריאת פרשת בראשית. יש מספר הסברים:
- אנו מסתכלים קדימה וקוראים על הבריאה מיד אחרי שקראנו את המלים "וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ" – החיים ממשיכים
- לסיים ולהתחיל מחדש הוא להביע תקווה בֶעתיד גם בְימים קשים
ונסיים בנימה אופטימית:
המילה "בראשית" באה מאותו השורש ב.ר.א. שממנו מקבלים את המילה "בריא". נקווה לשנה טובה ובריאה!