פרשת בהר
פרשת בהר מתייחסת בין היתר לשני נושאים שהם קשורים לערך האדמה: שנת השמיטה ושנת היובל
- על שנת השמיטה כתוב: "שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ. וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַה' שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥א תִזְמֹֽר."
- מה היתה מטרתה של מצווה זו? לכאורה עומדת מאחורי מצווה זו סיבה אקולוגית. כפי שכתוב בספר ויקרא: "וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַה'."
- גישה זו נתמכת ע"י הרמב"ם אשר הסביר: "שתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק"
- אך יש במסכת סנהדרין הסבר אחר. שם כתוב: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: זִרעו שש והַשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא"
- ואותו דף בתלמוד ממשיך במלים: "והן לא עשו כן, אלא חטאו וגלו". דהיינו, בָרגע שאתה סבור שהארץ היא שלך ויש לך בעלות עליה, לא תהיה לך הזכות לשבת בה
אותו רעיון של אימפֶרמַנתיות, חוסר תמידות, גם מקבל ביטוי במצוות שנת היובל. כתוב:
"בִּשְׁנַ֤ת הַיּוֹבֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתּ֑וֹ לַאֲשֶׁר־ל֖וֹ אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ"
- הרמב"ם מסביר את השלכת המצווה: "מכר שדהו לראשון וראשון מכר לשני ושני לשלישי, אפילו מאה זה אחר זה, בשנת היובל תחזור לאדון הראשון"
בשנת היובל למלחמת ששת ימים כשמדברים על שלימות הארץ ועל ירושלים כ"בירת הנצח של ישראל" בדבריו של דוד בן גוריון, ראוי שנזכור את הלקחים ממצוות השמיטה ושנת היובל, והם שכל מה שיש לנו שייך בסופו של דבר לאלוהים, או בדברי המזמור: "לַֽה' הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ".