פרשת ויקרא
היה קל לנו לקרוא, ופה ושם להזדהות עם הסיפורים בספרי בראשית ושמות על בריאת העולם, מעשי אבות ואמהות, יציאת מצרים, מתן תורה, מעשה העגל ובניית אוהל המועד במדבר, ואז פתאום אנו מגיעים לספר ויקרא – מה שחז"ל כינו "תורת הכהנים" – המתעסק בסוגים שונים של קרבנות: עולָה, מנחה, שלָמים, חטאת ואָשָם
קל לנו להזדהות עם תפיסתו של הרמב"ם:
"לא גָזרָה חכמתו יתברך להניח מיני (צורת) העבודות (שהיו נוהגים לעבוד לאלילים) ההם כולם, ולעוזבָם ולבַטלָם, כי אז היה זה מה שלא יעלה בלב לקבלו, כפי טבע האדם, שהוא נוטה תמיד למורגל. ומפני זה השאיר יתברך מיני העבודות"
- או במלים פשוטות, הקרבת הקרבנות על המזבח היתה דבר פרימיטיווי, אך בני ישראל באו מֵרקע של עבודת אלילים, והיה קשה מדאי לדרוש מהם לנטוש את התנהגותם הפולחנית
כל זה היה אולי מסתדר לולא היו תפילות בַסידור המסורתי להחזרת הקורבנות:
"והשב עבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון"
או "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ … שֶׁיִבָּנֶה בֵּית הַמִקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה … וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם
וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים
קַדְמוֹנִיוֹת."
בתפילה "זכר למוסף" המופיעה בסידור שלנו כתב חנוך יעקבזן ז"ל:
"שנות חיים נתן לך האל, הבא קורבנך משעותיך"
כתוב בספר שמואל: "הַחֵ֤פֶץ לַֽה' בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל ה' הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים."
- מפרש רבי יצחק עראמה: "איך עלה על דעתך לבטל השמיעה בקול ה' בעבור הזבחים? החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקולו? הנה באמת השְמוֹע לבד הוא הטוב המבוקש מהזבח."
עבור אבותינו בימי קדם היו בעלי החיים הנכס הכי יקר שלהם. כתוב פעמים רבות שהיו לאברהם "צאן ובקר". לכן הפולחן התרכז בהקרבת בעלי חיים על המזבח. אנו חיים בעולם אחר, ומזדהים יותר עם מילותיו של הנביא ישעיה:
"לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י …. יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ. רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ. לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה."
לכן, נמשיך לקרוא על הפולחן של אבותינו בימי קדם, אך הפולחן שלנו יתרכז במעשינו ובנסיונותינו לתקן עולם