פרשת כי תצא – דבר תורה
פרשת כי תצא הנה גדושת חומר שחלק ממנה הוא לא פחות רלוונטי היום
יותר מאלפיים שנה לפני שנוסחו אמנות ג'נבה העוסקות בַהתנהגות הראויה בין צבאות ואומות בזמן מלחמה כבר קבעה התורה בנוגע לָאישה אשר נלקחה בשֶבי:
"וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף"
כמו-כן, יש התייחסות בפרשתנו ל"בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ". על פי התורה סופו הוא דין מוות. כפי שכתוב: " וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת"
- אבל המציאות הייתה אחרת. המשנה חיפשה כל דרך לגרום לכך שאף ילד לא היה יכול לענות על התיאור "בן סורר ומורה". למשל כתוב במסכת סנהדרין: "אכל כל מאכל ולא אכל בשר, שתה כל מַשקֶה ולא שתה יין, אינו נעשָה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין"
- המסקנה של חז"ל הייתה בסופו של דבר: "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות". אז, אם כן שואל התלמוד "למה נכתב דרוש וקבל שכר"? לפי אחד ההסברים עלינו ליצור שיח ולעורר דיון במשמעות של חינוך ילדים, בגבולות של רע וטוב ומהו בדיוק מצוות כיבוד אב ואם
יש גם התייחסות בפרשתנו לָרגשות של בעלי חיים:
"לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ"
- מי שראה את הכתבה בטלוויזיה על בריכות הדגים לא יכול היה לא להרגיש שבצע הכסף קודם לָרגשות לְסבלם של בעלי חיים
אך זה לא רק בתחום זה שאלה האמורים לשמור על ההלכה נרדמו בשמירה ומעלים עין מהמציאות העגומה בשטח. כתוב הפרשתנו:
"כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ"
- במהלך שנת 2017 התרחשו 255 תאונות עבודה בענף הבנייה, שגרמו למותם של 35 עובדים ולפציעתם של 228 עובדים באורח בינוני-קשה, ולא הוגש ולוּ כתב אישום אחד בגין מקרי המוות הרבים
אסיים בתחום אחר לחלוטין. גם כתוב בפרשתנו:
"לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ"
דהיינו, אַל תישאר תקוע בעבר. אַל תשמור טינה. כפי שכתוב: "בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל ה'"