פרשת מצורע
כאשר קראנו את פרשת מצורע בשנים קודמות, התיאור של המצב וההנחיות על איך לטפל במצורע היו כאילו מפלַנֶטה אחרת:
"זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן. וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע־הַצָּרַ֖עַת מִן־הַצָּרֽוּעַ…. וְכִבֶּס֩ הַמִּטַּהֵ֨ר אֶת־בְּגָדָ֜יו וְגִלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ וְרָחַ֤ץ בַּמַּ֙יִם֙ וְטָהֵ֔ר וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאָהֳל֖וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים. וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כָּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כָּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר"
פרשת מצורע מתארת לא רק את זיהוי הנֶגַע לסוגיו ואת פרוטוקול היציאה לַסֶגֶר, אלא גם את תהליך ההבראה והחזרה לחיק העדה. החזרה מתבצעת בשלוש פעימות:
- הראשונה כוללת את יציאתו של הכהן אל החולה וטיהורו
- אחר כך המַחלים נכנס למחנה, אך לא לְאוהל המשפחה. הוא יושב מחוץ לָאוהל, בְמצב ביניים, ומחכה שבוע, עד ששערו המגולח יצמח מחדש
- רק כעבור שבעה ימים הוא רשאי לשוב ולהיכנס אל האוהל, אל חיק המשפחה הקרובה, וגם אז- ברור לעיני כֹּל כי פניו ושערו אינם כתמול שלשום
אף אחת ואחד מאיתנו לא יחזור לָעולם שהכרנו תמול שלשום אלא למציאות חדשה שאולי תשפיע גם על איך שאנחנו מתייחסים לעולמנו ולַדברים שאנו לוקחים כמובנים מאליהם
- זה יהיה נכון לגבי כולנו, אך מוקדם מדי לדעת באיזה מובן ובאיזה מידה נשתנה
קל מאוד להוציא את החולה אל מחוץ למחנה, אך האתגר האמיתי הוא איך נקבל אותו בחזרה
- יש רעיון מאוד יפה בתוך פרשתנו. כתוב:
"וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים"
- כתוב "וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַנֶּ֖גַע" ולא "והסגיר את הנָגוּע"
- האדם נשאר אותו אדם אפילו כשהוא חולה
- אסור להתבלבל: לא מרחיקים את האדם אלא מחלתו בתקווה שיבוא מַהֵר היום אשר בו יחזור לביתו ולחיק משפחתו