פרשת שופטים – דבר תורה
הפילוסוף Montesquieu, אשר חי הצרפת במאה ה- 18, כתב בספרו "רוח החוקים" על שלוש רשויות השלטון הדמוקרטי:
- הרָשות המחוקקת – שאחראית על קביעת החוקים
- הרָשות השופטת – שאחראית על פירוש החוקים
- והרָשות המבצעת – שאחראית על ביצוע החוקים
אך האמת היא שכבר שלושת אלפים שנה קודם לכן התייחסה התורה בפרשת שופטים לאותן רָשויות למרות שאז היה מדובר במונרכיה. פרשתנו מתחילה במלים:
"שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר ה' אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־ הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק"
- ומהו משפט צדק? התורה מסבירה: "לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים"
- על זה מבוסס המונח "מבחן בוזגלו" שהתפשט מתחומי עולם המשפט, והפך למטבע לשון. המונח מבטא ההשוואה בין הֶחזק לֶחלש
היינו עדים בתקופה האחרונה לַשימוש המוגזם בַכוח על ידי שוטרים, אשר שכחו מהו תפקידם ושגם הם אמורים לשמור על החוק
- זה קרה בארה"ב כאשר שוטר רצח את ג'ורג' פלויד
- וזה קורה מדי פעם גם כאן בארץ כאשר אנו עדים לַאלימות המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה
אך התורה גם מבטא חשש לגבי התנהגותם של המלכים, של אלה העומדים בראש העם:
"שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ … וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם … לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו"
על המלים "לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו" כתב הרמב"ן, אשר חי בספרד במאה ה-13:
"נרמז בכאן בַתורה איסור הגֵאוּת, כי הכתוּב ימנַע את המלך מגאות ורוממות הלב, וכל שכן האחרים שאינן ראויים לכך, כי בראוי להתרומם ולהתגדל יזהירנו להיות לבבו שָפֵל ככל אֶחָיו הקטנים ממנו. כי הגאוה מדה מגונָה ונמאֶסֶת אצל האלוהים אפילו בַמלך, כי לה' לבדו הגדוּלה והרוממוּת, ולו לבדו התהילה ובו יתהלל האדם."
אנו חיים בתקופה לא פשוטה. עידן הקורונה רק החמיר את המצב. יש ביקורת על תִפקודם של השופטים, המשטרה וגם של הממשלה כולל ראש הממשלה. בוודאי חלק מוצדק. ובכל זאת נזכור את האזהרה של רבי חנינא:
"הֱוֵי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בְלָעוֹ"