פרשת שמות
בפרשת שמות אנו עדים לַמהפך. הרי רק לפני שבועיים לקראת סוף ספר בראשית קראנו:
"וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד"
- רבי מנחם בן שלמה, אשר חי בפרובנס שבצרפת במאה ה-13, כתב בספרו "שכל טוב": ""וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ" – לקחו בה אחוזת קרקע ובתים. "ויפרו" -בבנים ובבנות. "וירבו" – בנכסים. "מאד" – יותר מן המצרים"
- אפשר להגיד "אמריקה"! אולי "הגויים" קנאו בהם!
- על המלים "וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ" כתוב באַחַד הפירושים: "היתה אוחזת בהם ותופסת אותם" – קשה לעזוב!
האמת היא שהחיים היו טובים מאוד בארץ מצרים
- עובדה היא שיעקב חי 17 שנה במצרים, ולא חיפש לחזור הביתה לארץ כנען, לָאָרץ המובטחת
- החיים היו טובים להם שם כמו שהחיים היו טובים ליהודים במקומות רבים בעולם כמו בספרד בימי הביניים או בגרמניה במאה ה-20 עד אשר "עמדו עלינו לכלותינו"
ואז פתאום התהפכו היוצרות:
"וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף…. וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם
- סבי ז"ל שֵרֵת בצבא של הקיסר פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם במלחמת העולם הראשונה. עשרים שנה לאחר מכן, כמו רבים אחרים, הוא נס על נפשו
מה שמפתיע במשה הייתה תגובתו להתנהגותם של שרי המסים. הרי כתוב:
"וַיְהִ֣י בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־ עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו"
- המילה "אֶחָיו" מופיעה פעמיים בפסוק כאילו להדגיש את העובדה שלמרות שמשה גדל במצרים בארמונו של פרעה, הוא לא שכח את שורשיו
נכון שהחיים היו טובים בארץ מצריים, אך משה ובני ישראל לא התבוללו. אמר רבי אלעזר הקַפָר שנגאלו בני ישראל ממצרים בין היתר בזכות העובדה שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם. תמיד זכרו מי הם גם בַשפע וגם בָעבדות, ולכן זכו להיגאל