דבר תורה – פרשת וישלח
בסופה של פרשת "ויצא" קראנו על איך יעקב ומשפחתו מצליחים סוף סוף לעזוב את ביתו של דודו לבן ולחזור מֵחָרָן. בַמלים של הפרשה: "אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ"
- אך החזרה הביתה לא היתה פשוטה, ודרשה מיעקב התמודדות עם עֲבָרוֹ
- יש ליעקב, כידוע, חשבון לא סגור עם אָחִיו עֵשָו, ובתחילת פרשתנו "וישלח" אנו קוראים על איך עומד יעקב לפגוש אותו עשרים שנה אחרי בריחתו מבית הוריו
- ברור שיעקב מחפש דרך להתפייס עם אָחִיו. הרי הוא מצווה לשליחיו לומר לו:
"כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־ עָֽתָּה. וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ"
- שנים רבות לאחר מכן, כאשר יעקב יהיה כבר זקן, בניו יירדו למצרים בחיפוש אחרי אוכל, ויהודה שוב יתאר את יעקב ליוסף לא פחות משלוש פעמים כ"עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י". עם כל הישגיו נשאר יעקב "עבד"
- התמונה הנָה כל-כך שונָה מתוכן הברכה אשר קיבל יעקב מיצחק אביו כאשר הבטיח: "יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים. הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ" – יעקב היה יכול לשאול: איפה הברכה?
אך כדי להיות ראוי לַברכה חייב יעקב קודם לעבור טרנספורמציה אישית פנימית, אשר תהפוך אותו מ"יעקב" ל"ישראל"
- את הטרנספורמציה הזאת מסמל המאבק במעבר יבוק
" וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר"
- זוהי אינה הפעם הראשונה שיעקב נאבק. אפילו כשהיה עדיין בְרחם אמו כתוב: "וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ. רבקה תשאל בייאוש "אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי?" אך רבקה אינה מקבלת תשובה לַ"למה" שלה
- לא ברור עם מי יעקב נאבק במעבר יבוק – עם איש, עם מלאך, עם אלוהים או עם עצמו
- אך חשוב ליעקב לדעת עם מי הוא נאבק והוא מבקש: "הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ", אך התשובה היחידה שהוא מקבל היא בצורת שאלה: "לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י?"
- השם של המתנגש אינו רלוונטי, אלא העובדה שחל שינוי ביעקב
- ומיד לאחר מכן כתוב: "וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א"
- הפעם הקודמת אשר בה אנו שומעים על מפגש בין שני האחים היתה כשחזר עֵשָו עייף ורָעֵב מן השדה, ויעקב ניצל את חולשתו
- גם שָם מופיעה המילה "למה" – "לָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה?"
אף אחת מה"למות" האלו אינה מקבלת תשובה, כי הן בעצמן אינן חשובות. אך מה שכן קורה בסופו של דבר הוא שהילדים אשר התרוצצו בבטן גדלו והתבגרו. השינוי הזה מאפשר להם לא להישאר תקועים בעבר אלא ללכת קדימה, או בַמלים של הפרשה:
"וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן"
אומר המדרש: "שלם בגופו ושלם בממונו" אך אפשר גם להוסיף "שלם באישיותו"