הגיור וחוק השבות
לאור המתרחש בַמישור הפוליטי כעת, ורצונן של המפלגות החרדיות ואחרות לחוקק את פסקת ההתגברות ולתקן את חוק השבות, הייתי רוצה הערב להתייחס לָרקע ולַסכנות הטמונות בכל שינוי בַמצב הקיים
רק לפני שבועיים צייננו את ליל הבדולח, כאשר הנאצים שרפו בתי-כנסת בגרמניה כולל את זה של אבי ז"ל
בספטמבר 1935 הנאצים ניסחו את חוקי נירנברג על מנת לשלול זכויות אזרח מכל מי שלא היה ממוצא אָרי
- בְתקנה לְחוק אזרחות הרייך כתוב: "כיהודי נחשב גם בן תערובת, נְתין המדינה שמוצָאו משני סבים יהודים גמורים"
- על רקע זה נוסח חוק השבות בשנת 1950, ונקבע בשנת 1970 שהחוק מעניק את הזכויות לבן/בת זוג, בן, ולנכד של יהודי, ללא קשר לַשאלה האם היהודי עדיין בחיים ואם הוא עולה יחד עם קרוביו לישראל
- כמו-כן, תוקן החוק, ונוספה לו ההגדרה: "יהודי – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר (אין התייחסות בַחוק לאיזה סוג גיור)
- בפסק הדין בבג"ץ בשנת 1995 הפריד בית המשפט העליון בין הקביעה ההלכתית האורתודוקסית בְנושא "מיהו יהודי", לבין הקביעה המִנְהַלִית
- במרץ 2021 פסק בג"ץ שיש להכיר במי שעברו גיור בַקהילה הרפורמית או הקונסרבטיבית בישראל כיהודים לעניין חוק השבות
זה הרקע לדרישה של החרדים ואחרים לחוקק חוק גיור ממלכתי שיקבע לגבי גיור בארץ שרק גיור במסגרת הרבנות הראשית יוכר. פירוש הדבר שגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים (וגם אורתודוכסיים פרטיים) שנערכו בארץ לא יוכרו
הדרישה לבטל את "סעיף הנכד" תימנע קבלת אזרחות לַנכדים של יהודים שאינם יהודים בעצמם
נישואי תערובת הנם חלק מהמציאות הדמוגרפית של יהדות צפון אמריקה והתפוצות בכלל
קרוב ל 60% מהיהודים אשר התחתנו בצפון אמריקה מאז שנת 2000 התחתנו עם בני זוג לא-יהודים
תיקון חוק השבות וביטול ההכרה בְגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים יהיה בעצם לכתוב ספר כריתות בין ישראל לבין רוב יהודי התפוצות
יש לקוות שלא יצליחו לעשות זאת!