הפטרת בלק – דבר תורה
ברוב שבתות השנה יש איזשהו קשר בין תוכנה של ההפטרה מהנביאים שנהוג לקרוא אחרי קריאת התורה לבין פרשת השבוע עצמה
- השבוע קוראים הפטרה מהנביא מיכה. לא קשה למצוא את הקשר בינה לבין פרשת השבוע שהיא פרשת בלק, כי ההפטרה כוללת את המלים:
"זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר" - הקשר עם פרשת השבוע הנו בולט. כולנו מכירים את הסיפור על איך שבלק ביקש מבלעם לקלל את עם ישראל, אבל בסוף בירַך אותם במלים "מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל"
אך יש אלמנט אחר בהפטרה שבו הייתי רוצה להתרכז היום
- מילותיו של הנביא מיכה מדגישות את המֶתַח הקיים בין עולם הפולחן לבין ערכי המוסר. מיכה תוקף את התפיסה שבית-המקדש על קורבנותיו עומד במרכז העולם היהודי, ושואל את השאלה הרטורית:
"בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם ה' אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם? הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה?
הֲיִרְצֶ֤ה ה' בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־שָׁ֑מֶן?"
- תשובתו היא חד-משמעית: לא! "הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־ה' דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ"
מה משמעות דבריו? על פי חז"ל:
"'עושה חסד' יכלול כל מצוות עשה שיש בהן גמילות חסדים כגון צדקה לעני. להַלוות לעני…, לתת לעני לקט שכחה ופאה ועומר השכחה…. ו'אהבת חסד' – הוא גמילות חסדים, ויעשה יותר מן הראוי לו…. ו'הצנע לכת עם אלוהיך' – ומה דברים שאין דרכן לעשותם בצנעה אמרה תורה והצנע לכת"
– יש שלמדו מכאן שראוי לעשות חתונות צנועות!
– הדגש הוא על המצוות שבין אדם לחברו ולא דווקא על המצוות שבין אדם למקום
כשבוחנים את המתרחש במה שאמור להיות מדינה יהודית באים למסכנה שדבריו של הנביא מיכה טרם יושמו במלואם