כל נדרי תשפ"ג – דבר תורה
קשה להאמין שעברו שלוש שנים מאז שהיינו כאן בפעם האחרונה ביום הכיפורים
- היינו צריכים להתפלל בחוץ, ברְחָבָה של המרכז לאומניות
- קשה לתפוס שהיו תקופות שבהן היינו צריכים להישאר קרוב לבָתינו ואפילו להימנע מלהתקרב לאהובינו וליקירינו
- יש בינינו אלה המכירים אנשים אשר מתו מהקורונה או הנשארים עם השלכותיו עד היום הזה
- היא גם פגעה ביכולנו להשלים את בניית בית-הכנסת לקהילתנו. השלד עומד ברח' השקמים, ואנחנו עדיין מחפשים את התורם בעל היכולת לסייע לנו להביא את הפרויקט לסיומו
- אולי בפעם הראשונה בחיינו באמת הֵבַנו והפנַמנו את המשמעות של המלים בתפילת "ונתנה תוקף": "מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, מי באש ומי במים … ומי במגיפה"
אך השנה לא הייתי רוצה להתייחס לַגורמים החיצוניים המשפיעים על חיינו, אלא דווקא בַיכולת שלנו לעַצֵב אותם
כשאני שואל ילדים האם הם מכירים את הסיפור על יונה, חלק אומרים "אה כן. זה הסיפור על הלוויתן"
- לא כתוב שזה היה לוויתן אלא סתם "דגה", אבל זה בוודאי לא העניין המרכזי בַסיפור או למה אנחנו קוראים אותו דווקא ביום הכיפורים
- על פי הפוסק הרב מרדכי יפה, המכונה "בעל הלבוש", אשר נולד בפראג במאה ה-16, יש שתי סיבות העומדות מאחורי קריאת ספר יונה ביום כיפור:
- מפני שהוא עוסק כולו בַחטא ובַתשובה
- בתחילת הסיפור אומר אלוהים ליונה: "ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי"
- ולקראת סוף הסיפור כתוב: "וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחָזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם"
- דרך אגב, גם התורה משתמשת במילה "חמס" על מצב העולם לפני המבול. שָם כתוב בספר בראשית: "וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס"
- והסיבה השנייה לקריאת ספר יונה ביום כיפור לפי הבנתו של "בעל הלבוש" היא שהוא מלמד אותנו שלא ניתן לברוח מה'
אך הערב הייתי מבקש להתייחס לְמרכיב אחֵר בסיפור
- אלוהים אמר ליונה: "ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה". ומה כתוב בַפסוק הבא? "וַיָּ֤קָם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה"
- דרך אגב, המקום מזוהה עם טרטסוס שבחצי האי האיברי. יונה בורח לספרד, אולי לקוסטה בראבה, ומתנער מאחריות
- מעניין שדווקא נביא ששמו יונה, שהוא סמל של שלום, לא היה מעוניין בלהשכין שלום בָעולם אלא רק לחפש שקט לעצמו
יונה איננו רק אדם הבורח מאחריות, אלא הוא גם טיפוס השומר בראש ובראשונה על עצמו ולא איכפת לו מאף אחד אחר – אולי אתם מכירים אנשים כאלה!
- וכשהייתה סערה בלב הים, כתוב: "וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֘ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם" אך מיד לאחר מכן אנו קוראים: "וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם"
- איפה היה יונה? למה הוא לא ניסה לעזור לַמַלָחים לאור המצב?
יונה היה טיפוס אגוצנטרי
- כאשר התייבש הקיקיון אשר נתן לו צל, הוא כעס ואמר: "הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת". הוא דאג לעצמו אך לא היה מעוניין בתושבי נינווה
לא פלא שתחילת הסיפור רק עוסקת בירידות: "וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ", "וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙", "וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם", "וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם"
מה שקרה ליונה הוא הביא על עצמו. מדובר בהתדרדרות מוסרית אישית שהוא הביא על עצמו. הוא ברח מאחריות, לא איכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו, ובוודאי לא מאנשי נינווה שלא היו אפילו יהודים!
- מעניין, דרך אגב, שאלוהי ישראל אינו מעוניין רק ביהודים אלא בעולם כולו
גורלה של נינווה לא היה רק של תושביה, אלא ההפטרה מסתיימת בשאלתו הרטורית של אלוהים: "לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה?"
- המלים "וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה" נִרְאות מוזרות כסיומת. מה הכוונה שלהן? התשובה הקלאסית היא זאת של רש"י אשר טען שהבהמות הן: "בני אדם גדולים ודעתן כבהמה שאינם מכירים מי בְרָאָם"
אך אפשר להבין את התוספת של מלים אלו בצורה אחרת לחלוטין:
- בעלי חיים נמצאים בכל הסיפור: הדגה, "הַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן" אשר גם צמו, והתּוֹלַ֔עַת אשר "תַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ"
- כאשר, כמו יונה, אנו לא דואגים אפילו לעתידם של בני אדם, יש השלכות מרחיקות לכת על כל הברייה
כמובן הפטרת יונה אינה סיפור היסטורי אלא פרדיגמה של האנושות ושל העולם אשר בו אנו חיים
- רק בַמאה שלנו מתחילים להבין שיש למעשינו השלכות על הטבע כולו
- מושגים כמו "חימום גלובלי", "זיהום אויר" ו"זיהום מים" לא היו חלק מהלקסיקון שלנו לפני דור
הכול מתחיל מהתנהגותו של האדם
- כפי שראינו, יונה היה אגוצנטרי, אדם שהיה מוכן לראות אחרים סובלים אך לא להתערב כל עוד זה לא נגע בו
כל אחת ואחד מאיתנו יכול להיות יונה
- יותר נוח לשבת בבית בשקט ורק לדאוג לעצמנו
- יש לכולנו מספיק עיסוקים ודאגות והתחייבויות
- לעתים אנו גם מאמינים שאין בכוחנו לשנות דברים
- ואם לא נצליח לשנות דברים, יאשימו אותנו
אך כיהודים אנחנו לא מאמינים בכוכבים ומזלות או בצחוק הגורל, אלא שיש בידינו היכולת לחולל שינוי. זה המסר העיקרי של יום כיפור:
אפשר לשנות ואפשר להשתנות. ההחלטה היא שלנו. שלא נהיה כמו יונה, אלא שנזכור את מילותיו של הילל הזקן: "אם אין אני לי מי לי? וכשאני לעצמי מה אני? ואם לא עכשיו אימתי?"
חתימה טובה לכולם!