פרשות אחרי מות וקדושים
בשבוע זה, כאשר צייננו את יום הזיכרון וגם את יום העצמאות, כל-כך מתאים שאנו קוראים את פרשת אחרי מות וגם פרשת קדושים. עוברים מזיכרון החללים לחגיגת החיים
- פרשת אחרי מות מתחילה בעקבות מותם של שני בניו של אהרן, נדב ואביהו, אשר על פי פרשת שמיני, הקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם
- ופרשת קדושים עוסקת בַחיים ועל איך לבנות חברה צודקת ומוסרית:
"וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ. כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י ה' אֱלֹהֵיכֶֽם. לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה"
- מהי מדינה יהודית? קודם-כל, מדינה המקיימת את המצוות האלה
יש בפרשת קדושים כל-כך הרבה מצוות שאנחנו יכולים להזדהות איתן, אך הערב הייתי מבקש להתייחס לפירוש יפה של רק אחת מהן: "לִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל"
- על מנת להדגים את האיסור, חז"ל מביאים דוגמאות כמו הגשת כוס של יין לנזיר או נתינת אבר מן החי לבן נוח
- הרמב"ן מחבר בין המצווה הזאת לבין הצעתה של חווה לאדם הראשון. הרי שם כתוב: "וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל"
- אך האמת היא שזה לא פייר, כי לא רק חווה הייתה אשמה! הרי כתוב יותר מוקדם: "וַיְצַו֙ ה' אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל. וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ"
מצווה זו של "לִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל" יכולה גם לקבל משמעות יותר רחבה
- כתוב ב'תורה תמימה': "מהו לפני עיוור? – לפני סומא בְדבר. היה נוטל ממך עצה. אל תיתן לו עצה שאינה הוגנת לו"
- ובעידן נגיף הקורונה מה שכתוב בספר חסידים מאוד רלוונטי: "אדם שחולה במחלה מידבקת צריך להודיע לאנשים בבית המרחץ על מחלתו לבל ידָבְקו ממנו. ואם אינו עושה כך הוא עובר על 'לפני עיוור'."
כפי שאפשר לראות, המצווה כוללת מצד אחד את האיסור לתת עצה מטעָה לאדם בעניין שאינו מבין בו (הכשלה תבונית), או מצד שני לגרום לאדם לעבור עבירה (הכשלה מוסרית)
"לִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל" היא רק דוגמא אחת של מצוות רבות בפרשתנו שהן בעלות משמעות גם בימינו