פרשות תזריע מצורע
השבוע מקובל לקרוא שתי פרשות, תזריע ומצורה, כי השנה הנָה שנה רגילה ולא מעוברת – אחרת לא היינו מספיקים לקרוא את כל התורה עד לחג שמחת תורה
מכל הפרשות שיש בתורה פרשות אלו מעמידות בפני הפרשן בעייתיות מיוחדת מבחינת תוכנן
- לדוגמא, בעניין האישה היולדת כתוב:
"וּבִמְלֹ֣את׀ יְמֵ֣י טָהֳרָ֗הּ לְבֵן֘ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן. וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י ה' וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ."
- למה בדיוק היתה האישה צריכה להביא קרבן חטאת? יש פרשנות המקשרת בין הלידה לבין החטא הקדמון בגן עדן שבעקבותיו כתוב: "הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים."
לא פחות בעייתי הוא הטיפול בסוגיית נגע הצרעת:
"אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן."
- מסתבר שבאותה תקופה, כשלא היו דרמטולוגים, שירת הכוהן כמפקח על בריאות העם
- אך בכל-זאת יש בַטיפול בַנושא רובֶד מוסרי
- מרים נהפכת למצורעת אחרי שהיא העירה "עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח" משה
- כמו-כן, כתוב בתוספתא מסכת נגעים על מי שסבל מנֶגַע הצרעת בביתו: "היה בא אצל הכהן, והכהן אומר ואמר לו: 'צא ופַשפֵש בעצמך, וַחֲזוֹר בך שאין הנגעים באין אלא על לשון הרע ואין הצרעת בא אלא על גסי הרוח'"
לא כל דָבָר שבתורה משקף את אמונותינו או את השקפת עולמנו, אך מסתבר שזה אינו קושי השייך רק לעידן המודרני, אלא לאורך הדורות בהתמודדות עם המקרא חיפשו מְפַרְשָיו דרכים שונות לתת משמעות לטקסט אשר לפעמים משקף עולם אחר עם תפישות שונות מֵאֵלו שלנו