פרשת אמור – דבר תורה
אם דיברתי בשבוע שעבר על כך שהיהדות אינה מתרכזת במקומות קדושים אלא דווקא במעשים הטובים האמורים להפוך אותנו לבני אדם קדושים, אז השבוע הייתי רוצה להתייחס למֵמַד הזמן בפרספקטיבה היהודית
פרשת אמור הינה הפרשה השמינית בספר ויקרא, הפרשה עוסקת בהלכות כהנים וקורבנות ומתמקדת בהצגת סדר השבת והמועדים, מפסח ועד סוכות, בהם גם מתקיימת הקרבת קורבנות
אנחנו היהודים חיים בממד הזמן. כל הזמן. פרשתנו כוללת את המלים: "דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י ה' אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי"
המעגל היומי מופיע בתחילת פרשת בראשית: "וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד"
בספר שמות אנו קוראים על המעגל השבועי: "זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ…. כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה ה' אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ" – Abraham Joshau Heschel קרא לשבת "מקדש בַזמן"
וביציאת בני ישראל מארץ מצרים אנו נפגשים עם המעגל החודשי וספירת השנים: "הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה"
ספירת הזמן נותנת משמעות לחיינו. לכן נאמר במזמור: "לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה" – כשנעריך כל יום ויום, ולא ניקח אותם כמובנים מאליהם, אז נחיה את חיינו בחכמה
עברנו השבוע את מה שרב אחד כינה "יומא אריכתא" (יום ארוך)
- בדרך כלל משתמשים בכינוי זה בקשר לַיומיים של ראש השנה, אך אפשר גם להשתמש בו בקשר ליום הזיכרון ויום העצמאות
- יש כאלה השואלים האם היה רצוי לחַַבֵר בין יום אבל לאומי לבין יום של שמחה ומנגלים. יש דעות לכאן ולכאן
- אך אפשר גם לטעון שכל אחד מהימים האלה נותן משמעות לשני
- בלי ההַקרָבָה לא הייתה מדינה, אך אי אפשר לחגוג בלי לזכור את המחיר הכבד ששילמנו
הכרת מֵמד הזמן נותנת לנו סיבה לחגוג אבל גם, כמו יום השנה, לזכור את יקירינו ואת להיות עֵרים לעובדה שאין ארוחות חינם, כי יש מחיר שאנו משלמים על זכותנו להיות עם חופשי בארצנו