פרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך מתייחסת בסיומה להֶעָרתם הבלתי סובלנית של מרים ואהרון בעניין אשתו של אחיהם משה:
"וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח. וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר ה' הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר."
- תגובתם מזכירה את מילותיו של קורח ועדתו כשגם הם ביקשו להטיל ספק במנהיגותו של משה במלים: "רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם ה' וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל ה'."
- אם כן, ברור שהתייחסותם של מרים ואהרון לא היתה מבוססת רק על אופייה של אשתו של משה אלא גם ואולי בעיקר על קנאתם בייחס למעמדו הרם
אך נתרכז בעניין "הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית"
- בשפה של ימינו זה נשמע כמו הערה גזענית, אך זוהי בוודאי לא המשמעות המקורית
- התלמוד במסכת מועד מביא לתשומת לבנו שגם המלך שאול נקרא "כוש" במזמור המתחיל במלים "שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַה' עַל־דִּבְרֵי־כ֗וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי."
- שואל התלמוד: "וכי כוש שמו? והלא שאול שמו! אלא: מה כושי משונֶה בעורו אף שאול משונה במעשיו. כיוצא בַדָבָר אתה אומר: 'על אודות האישה הכושית אשר לקח'. וכי כושית שמה? והלא ציפורה שמה! אלא: מה כושית משונָה בעורה – אף ציפורה משונה במעשיה.
- וכנגד אלה אשר היו יכולים לטעון ש"כוש" הוא שם של מקום, כפי שהוא מופיע במקומות שונים בתנ"ך, מזכיר לנו המדרש כי ציפורה הייתה מדיינית ובתו של יתרו
- על המילה כושית מעיר רש"י: "מגיד שהכול מודים ביופייה". והוא מוסיף כאילו לתת גיבוי לפירושו: "כושית – בגימטריא יפת מראה"
- ותרגום אונקלוס מתרגם את המלים "הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית" כ"אתתא שפירתא"
- לא פלא, אם כן, שֶמִרְיָם, אשר כל-כך דאגה למשה כשהיה תינוק ובעצם הצילה את חייו לא הייתה מסוגלת לראותו עם אישה אחרת