פרשת בחוקותיי

מאי 14, 2015 /  Michael Boyden  /  כללי

פרשת בחוקותיי מביאה אותנו לסוף החומש השלישי, ספר ויקרא

• היא פרשה מלאת הבטחות ואיומים. מצד אחד:

"אִם־בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת־מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָֽם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיֽוֹ."

ומצד שני: "וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל־הַמִּצְוֹת הָאֵֽלֶּה … וְשָׁבַרְתִּי אֶת־גְּאוֹן עֻזְּכֶם וְנָתַתִּי אֶת־שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶֽת־אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָֽׁה. וְתַם לָרִיק כֹּחֲכֶם וְלֹֽא־תִתֵּן אַרְצְכֶם אֶת־יְבוּלָהּ וְעֵץ הָאָרֶץ לֹא יִתֵּן פִּרְיֽוֹ."

יש פרשנים כמו חזקוני (רבי חזקיה בן מנוח – המאה ה- 13 – צרפת) המבינים את האיום פשוטו כמשמעו:

"'אם בחקתי תלכו' אם תעשו מה שהטלתי עליכם לעשות, אף העננים והארץ והאילנות שנבראו בשבילכם יעשו לכם מה שעליהם מוטל לעשות .'גשמיכם בעתם' אבל בשלא בעתם הם מרקיבים את התבואה."

• כמובן הגישה המכנית הזאת אינה מקובלת על כולם, ויש פרשנים מודרניים, ליברליים המנסים לתרץ את הקשר בין מעשינו לבין האקלים מההיבט האקולוגי, אך בוודאי הסוגיה אינה כל-כך פשוטה.
• אפילו הפרשן ר' יצחק אברבנאל העיר: "הטובות והרעות שבאו בפרשיות הברית אינן שכר ולא עונש על המצוות כי הנה השכר או עונש האמיתי הוא רוחני מגיע אל הנפש בְעולם הנשמות."

לא פחות חשוב בפרשתנו הוא הפסוק: "בִּשְׁנַ֤ת הַיּוֹבֵל֙ יָשׁ֣וּב הַשָּׂדֶ֔ה לַאֲשֶׁ֥ר קָנָ֖הוּ מֵאִתּ֑וֹ לַאֲשֶׁר־ל֖וֹ אֲחֻזַּ֥ת הָאָֽרֶץ."

• אין כאן רכישה לצמיתות, אלא המצב יחזור לקדמותו בשנת היובל
• המטרה היתה בין היתר לשמור על השוויון
• הפסוק מזכיר לי מלים בפרשה הקודמת, פרשת בהר:

"וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי. וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ."

כל הפרשה באה להזכיר לנו כי גרים ותושבים אנו בארץ. אין דבר בטוח ומובטח, ושאנו נמצאים כאן בעצם כמו האדם הראשון שעליו כתוב: "וַיִּקַּ֛ח ה' אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ."

• אנו נמצאים בעולם כשומרים בלבד, כי כפי שכתוב במזמור: "לַֽה' הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ."