פרשת בלק – דבר תורה
השבוע אנו קוראים את פרשת בלק המספרת את הסיפור על איך מלך מואב שולח את הנביא/הקוסם בלעם לקלל את עם ישראל
- בלעם אינו מצליח. כתוב: "וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ ה' נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ"
- לא רק שקשה לו להגיע, אלא שלבסוף הוא מברך את העם במקום לקלל אותו במלים: "מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל"
- בלעם אינו רואה את המלאך כאשר האתון כן ראתה אותו. לפעמים אנו מתעקשים לעשות משהו, וזה דורש מישהו אחר לבוא ולומר שזה לא יילך
- לפעמים אין לבני האדם היכולת לזהות או לעשות את הדבר הנכון עבורם
- בנקודות שונות בחיינו אנו לא מצליחים להבין את המסר המועבר לנו ממקומות שונים ואחרים
בעיני רוחו רואה בלק כיצד ההמון הזה אשר יצא ממצרים, ואשר רואה את עצמו כחגבים, משתלט על כל חלקת אדמה שבשליטתו, והוא מפחד
- צריך לזכור שעשרה מהמרגלים אשר שלח משה לטור את הארץ דיווחו כי "שָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם"
- לפעמים אנו לא מעריכים את עצמנו, וזה דורש איזשהו outsider לבוא כדי לתת לנו פרספקטיבה אחרת ולשכנע אותנו שאנו שווים
בשבת זו, שהיא השבת שלפני צום י"ז בתמוז, הייתי רוצה להתייחס לתוכן ההפטרה מהנביא מיכה, הפטרה שבדרך כלל מלווָה את פרשת בלק
- י"ז בתמוז הינו אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו לזכר חורבן בתי המקדש. תענית זו מציינת את היום שבו הובקעה חומת ירושלים, שלושה שבועות לפני חורבן בֵית המקדש השני.
- המלים האחרונות של ההפטרה כל-כך רלוונטיות בימים אלה של פילוג ושסע. כתוב שם: "הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־ה' דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ"
- בימים אלה של זלזול בָרשות השופטת ובמשטרת ישראל, עלינו לזכור את מילותיו של רבי חנינא אשר הזהיר: "הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בְלָעוֹ"