פרשת בראשית

 

פרשת בראשית אינה באה לתאר איך נברא העולם כמו התיאוריה של המפץ הגדול אלא מדובר בסיפור מגמתי שמטרתו היא להסביר את מקומנו בו

  • נתחיל מהעובדה שהעולם נברא בכוונה ולא כאפיזודה מקרית או חולפת:

"בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם. וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר."

  • לא מדובר כאן באור השמש אשר ייברא רק ביום הרביעי אלא בתופעה שיש בה מימד רוחני. כפי שכתוב במדרש: "'ויהי אור' כנגד ספר 'אלה שמות' שבו יצאו ישראל ממצרים מאפילה לאורה"
  • ועל מנת להדגיש את התכונה המדהימה של האור הזה מוסיף המדרש:

"אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הק' דור אנוש ודור המבול שהן מקולקלין וגנזו מהם."

  • ומיד אנו נכנסים למימד המוסרי של הסיפור שבלעדיו אין ערך לבריאה

 

ומה מקומו של האדם הראשון בתוך הבריאה? הכול תלוי באם סומכים על פרק א', או על פרק ב' המתאר את מעשה בראשית ממבט אחר

  • מצד אחד כתוב: "פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ."
  • דהיינו, העולם קיים לשרת את האינטרסים של האדם. הוא יכול לשלוט בכול, לנצל את הטבע. כל העולם בא לשרת אותו
  • לעומת זאת כתוב בפרק ב': "וַיִּקַּ֛ח ה' אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ
  • העולם אינו קיים לשרת את האדם אלא ההפך!

אם כן, יש לאדם אחריות על העולם, ויחד עם האחריות מציב האל גבולות:

"וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֘ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־תְּמֻתֽוּן."

  • המוות אינו מוות קליני, אלא מיד לאחר אכילת פרי העץ כתוב:"וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם."
  • אלא מדובר במוות אחר כפי שציין ה"צרור המור" – רבי אברהם סבע מקסטיליה במאה ה- 15: "עד כאן היו מכוסים בחכמתם וברוח ה'. ועכשיו שחטאו נשארו עירומים."

אך אולי המסר הכי חזק במעשה בראשית נמצא בפסוק הראשון: "בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ."

  • בעולם של עובדי כוכבים ומזלות, אשר בו האדם סוגד את מעשי ידיו, קובע הפסוק הראשון בתורה במלים של ישעיהו ליבוביץ':

"העולם, שמכונה כאן 'שמים וארץ' איננו אלוהים"

אם כן, מעשה בראשית איננו תיאור מדעי אלא בא לבטא את מקומו של האדם בעולם ואת עניין מעמדו לפני אלוהיו"