פרשת בשלח – דבר תורה
פרשת בשלח מתארת את יציאת מצרים, את חֲצִיית ים סוף ושירת הים, את המים המרים אשר המתיק משה בְעץ, את תלונת בני ישראל על כך שהוּצאו ממצרים מ"סיר הבשר", את המן אשר המטיר ה' על הארץ ואת המים אשר הוציא משה מהסלע
ואיפה היה העם בכל בסיפור הזה? הוא היה פסיבי ורק ידע להתלונן. אמי ע"ה הייתה אומרת: "יש אנשים היודעים לתת, ויש כאלה אשר רק יודעים לקחת!"
כבר במצרים, ואולי כתוצאה ממאות שנות עבדות, היו בני ישראל פסיביים ומנומנמים עם מנטליות של עבדים
- כשמשה התערב כאשר הוא ראה איש מצרי מכה איש עברי והרג אותו, בני ישראל לא ניצלו את ההזדמנות למרוד אלא אחד מהם אמר: "מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ? הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י?"
תופעת ההתקַרבנות, הפיכת עצמנו לקורבן חסַר ישע וחַסר בחירה בשל הנסיבות, באה לידי ביטוי פעמים רבות בתגובת בני ישראל הבורחים ממצרים
אין דוגמא אחת של לקיחת יוזמה
- הם אפילו לא יוצאים ממצרים ביוזמתם, אלא היו זקוקים למעורבותו של האל ומשה כדי להשתחרר
- ולאחר מכן, הם מצפים ממשה ואהרון למצוא את כל הפתרונות ולפתור את כל הבעיות
אך זו אינה מה שהאל מצפה מהאדם
- כשבני ישראל עמדו על שפת הים וראו את המצרים רודפים אחריהם, הם אמרו: "מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם … כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר"
- ומה הייתה תגובתו של האל למשה? "מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ"
כולנו מתמודדים עם מצוקות ואתגרים וחרדות ושינויים. האם עלינו פשוט להחריש ולחכות שאלוהים יטפל בכל? זוהי אינה הדרך של היהדות. אלוהים מחזיר את יכולת השינוי לידי האדם. אדם ולא אל. אדם ולא משיח, העם ולא מנהיג