פרשת וארא – דבר תורה
קשה במיוחד השנה לקרוא את פרשת וארא, הכוללת בפעם הראשונה את המלים: "שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י"
- הפרשה חוזרת על אותן מלים לא פחות מארבע פעמים, וזה ייקח עוד ששה פרקים עד אשר נקרא את המלים: "וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘ אֶת־הָעָם֒". אסור לאבד תקווה!
חלק מכם בוודאי זוכרים את השימוש בַסיסמה "שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י" שהשתמנו בה כאשר המשטר הקומוניסטי בברית המועמות סֵירַב לתת לַיהודים – אלה שאֶלי ויזל כינה "יהודי הדממה" – לעזוב את ארצם ולעלות לישראל
- היהודים בברית המועצות היו "אסירי ציון", אך בסוף זכו לצאת מהגֵהינוֹם אשר בו סבלו כל-כך. לא איבדו תקווה!
- בסיום ספרו כתב ויזל: ""אני מאמין באמונה שלמה כי למרות ייסוריהם, פחדיהם והשפלתם ייצאו היהודים הרוסים כמנצחים מן המאבק וינחילו כָבוד לָעם אשר שמרו לו אמונים."
היום, כאשר אני זוכר את "יהודי הדממה" אני חושב על החטופות והחטופים אשר קולם לא נשמע
- נכון כתוב בַמשנה ש"אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְּמֵיהֶן", אך פסקו הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן בין אחרים שניתן לשחרר שבויי צה"ל אף במחיר של שחרור מחבלים רבים, בהם רוצחים מורשעים
בְימים אלה, כשכולנו חושבים על כל אלה המוחזקים על ידי החמאס, עלינו לעמוד על כך שהממשלה תעשה את הכול ביכולתה לשחרר אותם
- אמר השר בני גנץ השבוע כי הדבר הדחוף ביותר עתה הוא השבת החטופים. יש לכך קדימוּת לְכל מהלך בַמלחמה"
משה רבנו לא ויתר על שחרור בני ישראל מעבדות. יהודי הדממה ויהדות העולם לא ויתרו על שחרור היהודים מברית המועצות, ולכן בסוף זכו לצאת
דווקא בהפטרה מסֵפֶר יחזקאל שאנו קוראים השבוע כתוב:
"כֹּֽה־אָמַר֘ אֲדֹנָ֣י ה' בְּקַבְּצִ֣י אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מִן־הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ בָ֔ם וְנִקְדַּ֥שְׁתִּי בָ֖ם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם וְיָֽשְׁבוּ֙ עַל־אַדְמָתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְעַבְדִּ֥י לְיַעֲקֹֽב. וְיָשְׁב֣וּ עָלֶיהָ֘ לָבֶטַח֒ וּבָנ֤וּ בָתִּים֙ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְיָשְׁב֖וּ לָבֶ֑טַח בַּעֲשׂוֹתִ֣י שְׁפָטִ֗ים בְּכֹ֨ל הַשָּׁאטִ֤ים אֹתָם֙ מִסְּבִ֣יבוֹתָ֔ם וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י ה' אֱלֹהֵיהֶֽם"
- לא נשכח את החטופות והחטופים אפילו לרגע. לא נאבד תקווה ונמשיך להתפלל:
אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן