פרשת וארא
המשוררת זלדה כתבה: "לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואמו"
- לא כמו בשפות המערב השם אצלנו אינו רק שם אלא לעתים קרובות נותן ביטוי לאופי, לשאיפה או לאירוע משמעותי בחיי האדם
- לא במקרה נקרא משה "משה" אלא כתוב שאמרה בת פרעה: "כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ"
- אברם מקבל את השם אברהם עם תוספת ה"ה" כי אמר ה': "כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ
- אנשים יכולים להשתנות ולעתים שינוי השם מבטא את השינוי: "לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל"
- השם הוא תמצית האדם, והשם שאנו משתמשים בו כשאנו פונים אליו מעיד על אופי הקשר הקיים ביננו
לכן כל-כך חשוב לנו לדעת את השם של אדם ועל אחת כמה וכמה של האלוהות
- אחרי מאבקו של יעקב במעבר יבוק הוא מבקש: "הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י"
- כשמשה נפגש עם האל בסנה הבוער הוא אומר: "הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֘ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם."
מעניין שבדת המדגישה כל-כך את איחוד האלוהות יש שמות רבים כל-כך לאלוהים. בפרשתנו אומר האל למשה:
"וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י ה' לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם."
- על השימוש במילה "נודעתי" ולא "הודעתי" העיר רש"י: " לא ניכרתי להם במידת אמיתוֹת שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לֶאֱמֶ֖ת דברי, שהרי הבטחתים ולא קיימתי."
- דהיינו האלוהות אינה מופיעה לכל אדם באותה צורה, ולא כל אדם מסוגל להגיע לאותה רמה של הבנה
- כתב הרמב"ם: "מהו זה שביקש משה רבינו להשיג כשאמר 'הראני נא את כבודך'? ביקש לידע אמיתת הימצאו של הקדוש ב"ה …., והשיבו ברוך הוא שאין כח בדעת האדם החי שהוא מחובר מגוף ונפש להשיג אמיתת דבר זה על בוריו."
לכן, כששאל משה את האל מה לומר לעם כשישאלו אותו מי שלח אותו, ענה ה': "תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם"
- דהיינו, אתה לא יכול לדעת מי אני אלא, בדברי המדרש: "אני נקרא לפי מעשיי"
- וזוהי המשמעות של מילותיו של האל למשה: "לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי…. וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ"
"לכל איש יש שם" אך היכולת של האדם להכיר את האל ולבטא את שמו מוגבלת. רק הכוהן הגדול פעם אחת בשנה בקודש הקודשים היה מבטא את השם המפורש, והיום גם את זה איננו יודעים