פרשת ויחי
השבוע הגענו לסוף החומש הראשון מתוך חמשת חומשי התורה
- הספר התחיל במילה "בראשית" כשכל האופציות היו מונחות לפני האדם. אומר המדרש על האדם הראשון: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו מלא כל העולם כולו"
- אך אותו ספר אשר הבטיח את הכל, כשכל האפשרויות היו פתוחות, יסתיים בַמילה "מצרים" הקשור למילה "מיצר" כפי שכתוב במזמור: "מִֽן־הַ֭מֵּצַ֥ר קָרָ֣אתִי יָּ֑הּ עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָ֣ב יָֽהּ."
ספר בראשית מלא אינטריגות
- כבר בפרשת בראשית עם הרצח הראשון בהיסטוריה אנו קוראים על יחסים בעייתיים בין אחים: מישמעאל ויצחק, לעשו ויעקב, ליוסף ואחיו, והברכה הבעייתית אשר העניק יעקב לנכדו הבכור: "אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם."
פרשת "ויחי" כמו פרשת "חיי שרה" אינה מתעסקת בחיי הגיבורים שלנו אלא דווקא במותם
- כמו בציורה של תמונה רק כשהצייר מגיע לסוף עבודתו אפשר לראות את התמונה בשלימותה
לעתים קרובות יש קשר רעיוני בין תוכן הפרשה לבין תוכן ההפטרה
- פרשתנו מתארת את סוף חייו של יעקב. לאומת זאת, ההפטרה מסֵפֶר מלכים מתחילה במלים "וַיִּקְרְב֥וּ יְמֵֽי־דָוִ֖ד לָמ֑וּת"
- שימו לב שכתוב "וַיִּקְרְב֥וּ יְמֵֽי־דָוִ֖ד לָמ֑וּת" ולא "ויקרבו ימי המלך דוד למות"
- כל אחד לקראת מותו מאבד את מעמדו ונהפך לאדם תלוי בחסדיו של אחרים, אך דוד ויעקב מגיבים כל אחד בדרך שונָה
- דוד עדיין מנסה לשלוט, לנקום באויביו ולגמול לתומכיו אחרי מותו. על יואב בן-צרויה הוא אומר: "לֹֽא־תוֹרֵ֧ד שֵׂיבָת֛וֹ בְּשָׁלֹ֖ם שְׁאֹֽל." לעומת זאת הוא מצווה: "וְלִבְנֵ֨י בַרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ תַּֽעֲשֶׂה־חֶ֔סֶד וְהָי֖וּ בְּאֹכְלֵ֣י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ"
- תגובתו של יעקב למותו המתקרב הנה שונה לחלוטין. לעומת דוד, מבין יעקב שהוא אינו שולט. הוא פונה לבנו ליוסף בַתחינה: "אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם."
- יעקב משתמש במילה "נא" לא פחות משלוש פעמים, דבר המדגיש את תלותו באחרים
כתבה קוהלת: "אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֙וּחַ֙ לִכְל֣וֹא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת"