פרשת ויחי
בפרשת ויחי אנו חותמים את ספר בראשית ואת סיפורי יוסף ואֶחָיו
- מעניין שהפרשה נקראת "ויחי" כאשר אנו בעצם קוראים בה לא רק על מותו של יעקב אבינו אלא גם על מותו של בנו יוסף. הפרשה מסתיימת בַמלים: "וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם"
- יש פרשה נוספת בתורה ששמה קשור למושג החיים והיא פרשת "חי שרה" שבתחילתה אנו קוראים דווקא על מותה של שרה! איך להבין זאת?
- אחת התשובות היא שרק כאשר האדם הולך לעולמו אפשר לראות את חייו בשלימותם. שאל אלברט איינשטיין: "האם אין סיפוק מסוים בכך שיש גבולות טבעיים לחיי האדם כדי שבסיומם הם נראים כמו יצירת אומנות" – רק כאשר האומן מסיים את עבודתו אפשר להתרשם מיצירתו בשלימותה
שבע עשרה השנים אשר חי יעקב במצרים היו שנים טובות. אומר המדרש: "חָיָה אותם בנחת, והשבטים סביבותיו, ובני בניו פרים ורבים, ועיניו רואות ולבו שַמֵח, אין שטן ואין פֶגַע רע, ויוסף בנו מָלַך על הארץ"
- ובכל-זאת, התמונה לא הייתה לגמרי וורודה. מעניין שפרשת "ויחי" היא דווקא סתומה – כלומר אין רווח כלשהו בין תחילתה לבין הפרשה הקודמת. המדרש שואלת: "למה הפרשה זו סתומה, שכיון שנפטר יעקב אבינו התחיל השעבוד"
לפני מותו יברך יעקב את בניו ואת בניו של יוסף, אפרים ומנשה (ולא מסופר על נכדיו האחרים), ולאחר מכן כתוב: "וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו"
- ואז מה קורה? "וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ", "וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו", "וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים"
- אמנם כתוב לאחר מכן "וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ", אך האמת היא שֶיַחַסָם כלפי אביהם וכלפי יוסף היה אמביוולנטי – הרי כתוב: "וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו"
- גם חששו האחים שינצל יוסף את מותו של אביהם על מנת לסגור חשבונות. לכן הם אמרו לו: "אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר: כֹּֽה־תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ"
- שימו לב שהם אמרו פעמיים "אָבִ֣יךָ" ולא אבינו"
- כמובן זה היה שקר מוחלט, אך אמר ר' אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון: "מותר לו לאדם לשנות (כלומר, "לסלף") בִדְבַר השלום"
אמנם בפרשת ויחי מגיעים חייו של יעקב לסופם, אך כמו אצל כולנו, יש לעתים קרובות unfinished business, עניינים לא גמורים המלווים אותנו גם אחרי מותם של אהובינו