פרשת ויחי – דבר תורה
פרשת ויחי מביאה אותנו לסוף חייהם של יעקב ושל יוסף
- לפני מותו ביקש יעקב מבניו להתאסף על מנת להגיד להם "אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים", כלומר, מה יהיה עתידם, וכסיים כתוב: "וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו"
- ועל יוסף כתוב: "וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם"
- מעניין שפרשה הנקראת "ויחי" דווקא עוסקת במוות. אנו עדים לאותה תופעה כששרה אמנו הלכה לעולמה. שֵם הפרשה שָם הינו "חיי שרה"
- אחד הפירושים האפשריים של התופעה הוא שהחיים הם כמו ציור. רק כשהצייר מסיים את עבודתו אפשר לראות את ציורו בשלימותו. כמו-כן, החיים
לפני מותו ביקש יעקב לברך את נכדיו, מנשה ואפרים. מנשה היה הבכור, אך כתוב: "וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם"
- זה לא מצא חן בעיני יוסף אשר ניסה לתקן את אביו במלים: "לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ". יעקב לא הסכים, ופשוט אמר: "יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם"
- חייבים ללמוד בחיים להתמודד עם אכזבות. יוסף לא היה יכול אלא לשתוק כשאמר אביו: "בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה"
- אפרים קיבל את הברכה המועדפת כמו שיעקב קיבל אותה מיצחק אביו במקום עֵשָו – החיים חוזרים על עצמם!
יש מדרש יפה על תשובתו של יעקב ליוסף בנו "ידעתי בני ידעתי". אומר המדרש: "מה אתה סבור? מפני שהייתי שואל אותך בכל שעה מה עשו לך אַחֶיך ולא היית אומר לי, סבור אתה שאיני יודע. ידעתי בני ידעתי" …. "כשם שידעתי במכירתך אף על פי שלא הגדת לי, כך אני יודע שמנשה הבכור"
התחלנו את הסיפורים על חיי אבות האומה עם ההבטחה שקיבל אברהם: "לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ", אך המילה האחרונה בספר בראשית היא דווקא "בְּמִצְרָֽיִם"
החיים דורשים מאיתנו להתמודד עם הצלחות ואכזבות, וגם מלמדים אותנו שלפעמים צריך סבלנות רבה בתקווה שהציפיות שלנו יתגשמו