פרשת ויצא – דבר תורה
יש כל מיני סוגים של יחסים. יש כאלה הבנויים על הסכמים שהם תוצאה של משא ומתן, יש יחסים המוּתָנים בתוצאות מסוימות ויש יחסים שיסודם באהבה. אנו רואים את כל שלושת הסוגים בפרשת ויצא
הפרשה מתחילה עם החלום של יעקב על "סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ"
- קשה לדמיין קשר יותר הדוק בין האדם לאלוהיו מזה של יעקב, אך אמונתו של יעקב איננה אבסולוטית ובלי תנאים. אומר יעקב לה':
"אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ. וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה ה' לִ֖י לֵאלֹהִֽים." יעקב אבינו הציב תנאים
- התנהגותו של יעקב דומָה לזאת של חנה, אשר אמרה: "אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹֽא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽה' כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו"
- דורות רבים לאחר מכן יאמר שמעון הצדיק בַמשנה בפרקי אבות: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס" – כלומר, היחסים בינינו לבין האל לא צריכים להיות מבוססים על ציפייה מסוימת
אצל יעקב ודודו לבן היחסים היו שונים ואולי יותר מסובכים. גם כאן היו תנאים. יעקב לא קיבל את בתו רחל חנם אין כסף. הרי כתוב: "אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה"
- אך היחסים כאן היו בנויים על רמאות. לבן ידע שיעקב אהב את בתו הקטנה ועבד אצלו על מנת לקבל אותה אבל, כידוע, כתוב: "וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ"
לצערנו היחסים בין יעקב ללאה לא היו מבוססים על אהבה. הוא לא רצה אותה, ולבן אביה פשוט חיפש דרך להשיא אותה
- האישה הייתה רכושו של אביה או של בעלה, אשר היה יכול אפילו להוסיף עליה פילַגשים
- רק השבוע שמענו על זָמָר מפורסם אשר קיבל היתר ממאה רבנים לשאת אישה נוספת
- גם יעקב נשא אישה נוספת על חשבון לאה השנואה. כתוב: "וַיַּ֤רְא ה' כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה. לכן, כאשר נולד לה בנה הבכור היא קראה את שמו "ראובן" "כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה: כִּֽי־רָאָ֤ה ה' בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי"
- לאה לא הבינה שהיחסים יכולים רק להיות חיוביים ומוצלחים כשהם בנויים על בסיס של כבוד, הדדיות, הֲגינוּת והבנה