פרשת וישב – דבר תורה
השבוע, עם פרשת וישב, אנו מתחילים סדרה של שלוש פרשות – וישב, מקץ וויגש – אשר בהן הדמות של יוסף ואירועי חייו נמצאים במרכזן. הן יתחילו עם מכירת יוסף לעבדות במצרים ויבואו לשיאן כאשר יוסף, אשר אינו יכול עוד להתאפק, יתגלה לאֶחָיו בַמלים: "אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י"
תחילת הפרשה כל-כך שונָה מסוף הפרשה הקודמת. שם קראנו על צאצאיו של עֵשָו:
"וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם. עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי. וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת. וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל. וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן."
ואז פרשתנו פונָה לדמותו של יעקב במספר מלים בודדות:
"אֵ֣לֶּה תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן … וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו"
- כאן אין אילן היוחסין. יש לַטקסט מטרה אחת בלבד, והיא להתייחס לחייו של יוסף. כפי שמסביר המדרש: "כל תולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף. כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל. כל התולדות היו ממתינים עד שנולד יוסף"
- כלומר, כל מה שקראנו קודם לכן על חייו של יעקב היה למטרה אחת בלבד, והיא להביא אותנו אל יוסף
ולמה יוסף כל-כך חשוב? כי יוסף מְשָרֵת ככלי על מנת להגשים את התוכנית האלוהית
- הרי כבר נאמר לאברהם בברית בין הבתרים: "יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה"
- הקנאה והשנאה הביאו את יוסף למצרים, והבצורת הכריחה את משפחתו לעזוב את ביתם על מנת לרדת שמה. כפי שאמר יוסף לאֶחָיו: "וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם"
אך למה כללה התוכנית האלוהית שְהִייָה של 430 שנה במצרים? מה קרה לארץ המובטחת? יש תשובה ברורה וחד-משמעית אחת:
- כתוב לא פחות מארבע פעמים בתורה: "כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם"
- בכל אחד מהמקרים ההֶקשֵר הוא להתייחסותנו כְעַם לֶחלש בחברתנו , לגר ליתום ולאלמנה. והתורה מזכירה לנו: "וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם"
- הסֵבֶל יכול להפוך אותנו לאנשים ממורמרים ואגוצנטריים, או לגרום לכך שנשתמש בניסיוננו כקרש קפיצה על מנת להתייחס לֶאָחר בסובלנות ובאכפתיות