פרשת וישב
יוסף הוא איש חלומות, אך הוא לא היה הראשון בתורה שחלם. הרי על יעקב כתוב:
"וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ."
- החלום של יעקב לא היה אגוצנטרי אלא התרכז במקום של האל בחיי משפחתו והייעוד של צאצאיו
- החלום התחיל במלים "אֲנִ֣י ה' אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק", ובחלום קיבל יעקב את הבשורה: "וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ"
- אמרו חז"ל כי "חלום – אחד מששים לנבואה"
אך כאשר מדובר ביוסף חלומותיו מתייחסים למעמדו עצמו ולעתידו:
"וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי"
- לא פלא שאחיו מתייחסים אליו בלעג ובזלזול באומרם "הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא"
ואחרי שהוא מצליח להרגיז את אחיו הוא גם מספר לאביו:
"וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי"
- על תגובתו של יעקב לחלום בנו כתוב: "וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר"
- כתב ה"חזקוני" (רבי חזקיה בן מנוח): "יודע היה שהיו הדברים עתידין ליגע אליהן. אבל כדי להשקיט הקנאה שביניהם גער בו"
יעקב שמר את חלומו בלבו, אך יוסף שהיה אמנם ער לתחושת עצמו הפנימית כי נועד לגדולות, היה רדום לגמרי לדרך שבה הוא מבטא זאת במשפחתו
אולי הכול היה בלתי נמנע. הרי המטרה הסופית היתה להביא את כל המשפחה למצרים כפי שהוא בעצמו מודה לאֵחָיו בשלב מאוחר יותר באומרו "אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם"