פרשת חוקת

אפשר לראות בפרשת חוקת פרשת דרכים בתולדות מסעיהם של בני ישראל במדבר

  • מרים תלך לעולמה: "וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם."
  • גם אהרון ילך לעולמו: "וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר."
  • אפילו משה, יחד עם אֶחָיו, יקבל את הבשורה המרה: "לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם."
  • משה רבינו לא האמין. ולכן הוא יקבל את הבשורה שוב בפרשת 'ואתחנן': "לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־ הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה. וְצַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה."
  • סוף של דור, והמנהיגות תועבר לאחרים אשר יזכו להכניס את העם לארץ

לא קל להנהיג את העם הזה – אפילו בימינו! – כי הוא אף פעם אינו מרוצה עם המצב הקיים. הוא רק יודע להתלונן:

"לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל־הַמָּק֥וֹם הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א׀ מְק֣וֹם זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֙פֶן֙ וְרִמּ֔וֹן וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתּֽוֹת."

  • ומה שמעיד אולי יותר מכל על עייפותם של משה ואהרון היא תגובתם. המקרא מספר: "וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל־פֶּ֙תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶ֑ם." – אין להם תשובה
  • גם קודם, בפרשת המרגלים, כאשר התלונן העם וביקש לחזור למצרים, כתוב: "וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל."

זוהי איננה תגובתם של מנהיגים אמיצים אלא של אלה אשר כבר התייאשו!

לא פלא, אם כן, שב'מי המריבה' אמרו "הֲמִן־הַסֶּ֣לַע הַזֶּ֔ה נוֹצִ֥יא לָכֶ֖ם מָֽיִם?" כאשר האל כבר אמר להם "וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו."

לא פלא שכתוב "וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָד֗וֹ וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם" כאשר האל ציווה: "וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע."

לא פלא שמשה מתייחס לעם כ"הַמֹּרִ֔ים" – המורדים – כאשר קודם לכן היה מסוגל להיות הסניגור שלהם ולהתחנן בפני האל במלים "סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ."

הטרגדיה האישית של משה היתה שהוא לא ידע מתי לארוז ושהגיע הזמן להעביר את השרביט לדור הבא. אלוהים הבין, ולכן אין לו ברירה אלא לומר למשה: "קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו…. וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל."