פרשת חיי שרה – דבר תורה
פרשת חיי שרה מתחילה עם הידיעה על מותה של שרה אמנו: "וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן" ומסתיימת עם מותו של אברהם אבינו: "וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו"
- שניהם נקברו בחלקת הקבר במְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אשר רכש אברהם מעפרון החתי
מדובר בסוף הדור הראשון של אבותינו ואמותינו, והעברת השרביט ליצחק, אך בשלב זה אין ליצחק ילדים ורק בסוף פרשתנו יתחתן
- ראוי לציין שעל פי חלק מהמפרשים יצחק היה כבר בן שלושים ושבע שנים בעת העקידה!
אנו יודעים המון על אברהם וגם על יעקב, אך כאשר מדובר ביצחק – "דור הסנדביץ'" – יש מעט חומר עליו ועל מעשי חייו
- אמנם חפר את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם, אך בדרך כלל הוא המובָל ולא המוביל
- הוא אפילו לא מוצא לעצמו אישה, אלא אמר אביו, שהוא כבר "זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים" אל עבדו: "אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק"
- אולי אברהם חשש שלא יהיה דור המשך ושההבטחה של האל שיַרבֶה את זרעו "כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם" לא תתגשם
כאשר לבסוף חזר העבד עם רבקה, אשר בהמשך תהיה אשתו של יצחק, כתוב: "וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים. וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק"
- מה בדיוק עשה יצחק בשדה? למלים "לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה"? יש מספר פירושים:
- על פי אבן עזרא: "ללכת בין השיחים. לפנות ערב, קרוב מביאת השמש" כלומר, יצחק פשוט יצא להליכה. הרי על פי הפרופ' נחום סַרנָה המילה "לָשׂ֥וּחַ" קשור לשורש "סָהָה" בערבית שמשמעותה "להתהלך"
- אך, על פי הרמב"ן, יצחק לא היה לבד בשדה אלא "יצא לפנות ערב לשוח בשדה עם רעיו ואוהביו אשר שם" – הרמב"ן מפרש את המילה "לָשׂ֥וּחַ" כ"לשוחח"
- לעומת זאת, הרשב"ם מחבר בין המילה "לָשׂ֥וּחַ" לבין מה שכתוב במעשה בראשית: "וְכֹ֣ל שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ" – יצחק היה בעצם עסוק בחקלאות, או במילותיו של הרשב"ם: "לטעת אילנות"
- רק רש"י, המצטט את המדרש, רואה במעשהו של יצחק אקט רוחני – "לשון תפילה". פירושו מבוסס על הפסוק בַמזמור: "תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י ה' יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ"
- אמרו חז"ל במסכת ברכות: "יצחק תיקן תפלית מנחה – שנאמר: 'וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב', ואין שיחה אלא תפילה"
מה שלא יהיה, הפרשה מסתיימת עם מבט חיובי לקראת העתיד בַמלים: "וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ"