פרשת כי תשא – דבר תורה
פרשת כי תישא שאנו קוראים השבוע מתחילה עם מבצע של גיוס כספים לאוהל המועד אשר בנו בני ישראל במדבר:
"זֶ֣ה יִתְּנ֗וּ כָּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽה'
- יש הנטייה בקהילות מסוימות לתת יחס מועדף לעשירים, לָאלה התורמים יותר
- בכפר חב"ד נותנים את הכבוד של קריאת הפטרת יונה ביום כיפור לאלה המשלמים אלפי שקלים על מנת לקבל את התפקיד
- בבית-הכנסת של סבי ז"ל בלונדון חרוטים בַקיר האחורי את השמות של אלה אשר תרמו להקמת המבנה ואת גודל תרומותיהם!
- אך כשהיה מדובר באוהל המועד כתוב: "הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת ה'" – כלומר, שאף אחד לא ירגיש שיש לו בעלות על המקום
- כתב הרב שמשון רפאל הירש: "דווקא בְשוויון זה מתבטאת התכוּנה הסימבולית של תרומת מחצית השקל הקבועה. אם כל אחד ואחד, כעשיר כעני, עושה את שלו בשלמות, הרי שלפני ה' ולפני מקדשו אין משקל המאות והאלפים של כספי העשירים גדול יותר ממשקל הפרוטות של העניים, ודין אחד לִפרוטות העניים וּלְמֵאות וְלַאֲלפים של העשירים"
ודווקא באמצע ההתעסקות בבניית אוהל המועד פתאום צץ הצו:
"אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י ה' מְקַדִּשְׁכֶֽם. וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ"
- עבודת בניית המשכן הופסקה בשבת, כי שמירת השבת קדמה לה
וכל זה קרה כשמשה רבנו היה בהר סיני, ובינתיים בני ישראל בעידודו של אהרון הכהן בנו את העגל בתחתית ההר!
- יש מחלוקת בין המפרשים על האם בניית המשכן קדמה למעשה העגל כפי שכתוב בתורה או ההפך
- אמר רש"י: "אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן", כלומר, בניית המשכן באה על מנת להדגיש את נוכחותו של האל בתוך העם, והגיעה כתגובה למעשה העגל
- לעומת זאת כתב הרמב"ן: "כל התורה כסדר, שכל המקומות אשר בהם יְאַחֵר המוקדם יְפָרֵש בו"
אך בעיניי הכי מרשימה בפרשתנו הייתה תגובתו של משה רבנו למעשה העגל. אלוהים אמר לו: "וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל." אך משה מתחנן בפני האל: "לָמָ֤ה ה' יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה….שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ"
- משה רבנו היה מנהיג אמיתי, כי הוא שם את טובת העם לפני טובת עצמו