פרשת לך-לך – דבר תורה

נובמבר 4, 2022 /  Michael Boyden  /  כללי

ירין רבן, עובד מחקר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, מתאר את אברהם אבינו כ"אבי האמונה היהודית"

• נכון שכתוב על אברהם: "וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽה' וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה"
• כמו-כן אחרי קריעת ים סוף כתוב על בני ישראל: "וַֽיַּאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽה' וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ", אך אין למילה "אמונה" המובן המופשט שיש לה היום, מילה המקבלת ביטוי בַנצרות בַמילה בלטינית credo
• הפירוש של המילה "אמונה" בתנ"ך הנו "ביטחון" כפי שהיא מקבלת ביטוי בַפסוקים בַמזמור המתארים את קריעת ים סוף: " וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם מִיַּ֣ד שׂוֹנֵ֑א וַ֝יִּגְאָלֵ֗ם מִיַּ֥ד אוֹיֵֽב. וַיְכַסּוּ־מַ֥יִם צָרֵיהֶ֑ם אֶחָ֥ד מֵ֝הֶ֗ם לֹ֣א נוֹתָֽר. וַיַּאֲמִ֥ינוּ בִדְבָרָ֑יו יָ֝שִׁ֗ירוּ תְּהִלָּתֽוֹ"

היו לאברהם מספיק סיבות טובות לא להאמין. הרי כתוב בפרשתנו: "לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ", אך אנו קוראים יותר מאוחר באותו פרק(!): "וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ"

– על המלים "לך לך" כתב רש"י: "להנאתך ולטובתך", אך איזו הנאה יש בלעזוב את ביתך שוב כדי לא למות מרעב?

כמו-כן, הבטיח לו ה': "וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל", אך אחרי שהתורה מספרת לנו על כל צאצאיו של שֵם כולל לעתים קרובות אפילו שנות חייהם, פתאום אנו קוראים: "וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד"

• התורה חוזרת על נקודה זו כשהיא מספרת לנו: "וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים"

וכאשר סוף סוף יהיה לשרה בן, ייקח אותו אברהם להר המוריה על מנת לקיים את הציווי האלוהי

המשנה בפרקי אבות מספרת לנו: "עשרה ניסיונות נתנסָה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום"

יש לכל אחת ואחת מאיתנו ניסיונות שאיתם הוא חייב להתמודד. זה נכון לגבינו כיחידים וגם לגבינו כחֶברה. כל-כך קל לוותר

אך אברהם ושרה לא וויתרו. ההפך. הם שכנעו אחרים להצטרף למסע ולאמץ את אמונתם

• כתוב בפרשתנו "וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן"
• על המלים "וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן" כתוב במדרש: "מלמד שהיה אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים"

חייו של אברהם אבינו הינם דוגמא למופת של אדם שלא היה מוכן להתייאש, ולכן כתוב עליו "וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה"