פרשת עקב
תלונותיהם של בני ישראל כשהם היו במדבר התבססו בעיקר מסביב לנושא של אוכל והשתייה
- הרי רק ששה שבועות אחרי צאתם ממצרים הם כבר התלוננו על משה ואהרון במלים:
"מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־ה' בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאָכְלֵ֛נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע."
- כשנפטרה מרים ולא היו להם מים לשתות הם התלוננו שוב במלים:
"לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל־הַמָּק֥וֹם הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א׀ מְק֣וֹם זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֙פֶן֙ וְרִמּ֔וֹן וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתּֽוֹת."
- האם החיים במצרים היו כל-כך טובים? מסתבר שכן! כי בני ישראל מתלוננים:
"הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר."
מקובל לחשוב שבני ישראל הסתובבו במדבר ארבעים שנה כעונש על הוצאת דיבת הארץ רעה ע"י עשרת המרגלים, ואמנם כתוב:
"בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה …. בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֘ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־ עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי."
אך היה ל"אחד העם", הפילוסוף אשר גינזבורג, הסבר אחר. הוא כתב במאמרו "משה":
"ומיד גוזר הנביא כְלָיָה על דורו ומחליט להישאר במדבר ארבעים שנה 'עד תום הדור ההוא', ותחתיו יקום דור חדש, שנולד וגדל בחירות ונתחנך מנעוריו על ברכי התורה הגדולה."
אבל יש לפרשת השבוע הסבר נוסף ושונה לחלוטין לגבי המטרה שעמדה מאחורי ההחלטה להשאיר את בני ישראל במדבר ארבעים שנה, וזה מחזיר אותנו לעניין האוכל:
"וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הוֹלִֽיכֲךָ֜ ה' אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ … לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מוֹצָ֥א פִֽי־ה' יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם."
כל התלונות של בני ישראל היו מבוססות על התנאים הפיזיים הירודים שלהם, והנה בא המקרא להזכיר להם "כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם"
- רק כשימצאו בני ישראל את האיזון הנכון בין צורכי הגוף וצורכי הנפש הם יהיו ראויים להיכנס לארץ המובטחת