פרשת פנחס – דבר תורה

 

בפרשה הקודמת, פרשת בלק, קראנו: "וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב"

  • לא היה מדובר רק ביחסים בין בני ישראל ובְנות מואב כי כתוב: "וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶֽן. וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר”
  • בני ישראל נהפכו לעובדי עבודה זרה

פרשתנו השבוע, פרשת פנחס, פותחת באזכור פרשת קַנָאוּתוֹ של פנחס אשר הרג את זמרי נשיא שבט שמעון יחד עם כזבי המדינית בעת קיומם יחסים

  • הפרשה מדגישה שזמרי היה "נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי", כלומר, נשיא לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון
  • ולמה דווקא מזכיר המקרא את מעמדו? עונה המדרש: "שכל הפוגם את עצמו פוגם את משפחתו עִמו"
  • הדגש על מעמדו גם בא להזכיר לנו שאפילו אדם שכזה אינו מעל החוק, ובמיוחד מגיע לו העונש כשהוא אמור לשרת כדוגמא
  • מסתבר שאנשים כמו אריה דרעי ואפי נווה אינם מבינים זאת!

לאחר מכן מתייחסת הפרשה לְמִפקַד השבטים וְלַחֲלוקת הארץ בהתאם לגודל כל שבט

אנו גם שומעים השבוע על בנות צלפחד אשר טענו "אָבִינוּ֘ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ … וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֥וּ לֽוֹ. לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵׁם־אָבִ֙ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה־לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ"

  • כאן הדוגמא הראשונה והיחידה בתנ"ך של דרישת הנשים לשוויון זכויות
  • התשובה שנתן אלוהים הייתה: "כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֘ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־ נַחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן"

ואם מדובר בירושה, פרשתנו גם מתייחסת להחלפת ההנהגה בישראל:

"וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו…. וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל"

  • בטח לא היה קל למשה. הרי היו לו שני בנים, גרשום ואליעזר
  • הוא היה יכול לבקש להעביר את השרביט לבניו כמו שעשו הרבנים הראשיים, ישראל מאיר לאו ועובדיה יוסף
  • אך טען הרב דוד לבָנון ש"בניו של משה לא המשיכו את דרכו של אביהם הגדול בהנהגה הציבורית". אפשר לטעון אותו הדבר לגבי הרבנים הראשיים הנוכחים
  • המנהיגות אינה באה בירושה. זכות אבות אינה מבטיחה את זכות הבנים אלא אם יזכו בכך בעצמם