פרשת קדושים
כולנו מכירים את התיאור של היהודים כָעָם הנבחר
- אנחנו אפילו אומרים על עצמנו לפני קריאת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים"
- גישה זו מקבלת גיבוי בַמלים של הנביא עמוס: "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה" אך הפסוק ממשיך: "על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם."
וזה לא כאילו אלוהים רצה בְעם ישראל במיוחד. יש המדרש המפורסם על איך שהוא ניסה "למכור" את עשרת הדיברות לעמים רבים לפני שהוא פנה לעם ישראל:
"כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד הוּא נִגְלָה, אֶלָּא עַל כָּל הָאֻמּוֹת. בַּתְּחִלָּה הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עֵשָׂו וְאָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: מָה כָּתוּב בָּהּ? אָמַר לָהֶם: "לֹא תִרְצָח" אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, … אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה."
לא רק שהאל פנה לעמים אחרים לפני שהוא פנה אלינו, אלא גם הוא לא כל-כך ברור שהעם רצה לקבל את התורה.
- על המלים "ויתייצבו בתחתית ההר" כתוב בְמסכת שבת: "א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: 'מלמד שכָפָה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם"
ואיך כל זה קשור לפרשת השבוע, פרשת קדושים? כי כתוב: "קדושים תהיו" בלשון עתיד ולא "קדושים אתם"
על מנת להדגיש את העובדה שאנחנו לא כל-כך מיוחדים בחרו חז"ל דווקא בהפטרה להשבוע מספר עמוס המתחילה במלים:
"הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר."
זה לא שאנחנו עם מיוחד אלא שיש לנו הפוטנציאל להיות מה שמכונה ע"י הנביא ישעיה "אור גוים", אבל הכול תלוי במעשינו
א.ב. יהושע שאל: "האם באמת היהודים מבקשים להיות סתם מאושרים כמו כולם? האם בשביל להקים עוד אלבניה קטנה ולאומנית במזרח התיכון סבלנו את הסבל הגדול של ההיסטוריה היהודית? האם נמיר את השליחות הגדולה שנטל על עצמו העם היהודי להיות אור מוסרי ורוחני לגויים?"
בשבת זו, שבת תקומה, שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל שאלה זו מקבלת משמעות מיוחדת.