פרשת קורח – דבר תורה

כשמסתבר שיש שוב בחירות בשטח, ומפלגות חדשות צומחות כפטריות אחרי הגשם, ראוי ללמוד לקח מהפרשה שאנו קוראים השבוע

פרשת קורח מתעסקת ברובה בניסיונותיו של קורח ועדתו לתפוס את השלטון. כפי שהוא אומר בעצמו ועל עצמו:

"כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם ה' וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל ה'"

  • שימו לב לתחכום של פוליטיקאי, אגואיסט המעוניין לקדם את עצמו, אך מנסה לתת את הרושם שהוא רק אחד העם, ואינו מעוניין בקידום אישי
  • " כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם ה'" – הוא אינו אומר "אני קדוש" אלא מעמיד פנים כאילו הוא רק מייצג את העם
  • הוא מנצל את ייאוש העם אחרי מעשה המרגלים, ומציג את עצמו כאילו הוא מהווה אלטרנטיבה יותר מוצלחת מהמצב הקיים
  • אדולף היטלר, ימח שמו, תמיד דיבר על Das Deutsche Volk – העם הגרמני – ובעצם השתמש במניפולציה של פשוטי העם על מנת לקדם את האינטרסים האישיים של עצמו – הרי בסוף הוא הרס את עמו
  • לעומת קורח ובהתנגדות מוחלטת לטענותיו יאמר הנביא ישעיה: "אִ֤ישׁ טְמֵֽא־שְׂפָתַ֙יִם֙ אָנֹ֕כִי וּבְתוֹךְ֙ עַם־טְמֵ֣א שְׂפָתַ֔יִם אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֑ב"

קורח קיים בכל דור ודור ואינו נעלם. על העונש שקיבלו הוא ועדתו כתוב:

"וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה"

קורח, הפוליטיקאי, הנו כל-כך שונה ממשה עבד ה'

  • קורח רואה את עצמו כראוי לעומת משה האומר על עצמו פעמיים:
  • "הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה"
  • מעידה התורה: "וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣יו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה"
  • אין פוליטיקאי אחד שאפשר להגדיר אותו כ"עָנָ֣יו", צנוע

משה לא התעניין בקידום עצמו אפילו כשהציע האל למחוק את בני ישראל וליצור מצאצאיו של משה עַם חדש

  • בסופו של דבר לא קיבל משה את תפקידו כְמנהיג העם בגלל הדימוי העצמי שלו אלא מפני שהוא באמת היה מעוניין בטובת עמו בלבד
  • יש מדרש יפהפה המתאר את בחירתו של משה:

"כשהיה משה רועה צאן של יתרו בַמדבר, ברח ממנו גדי אחד, ורץ אחריו עד שהגיע לחסות. כיון שהגיע לחָסוּת. נזדַמנָה לו בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות. כיון שהגיע משה אצלו אמר לו: 'אני לא הייתי יודע שרץ היִיתָ מפני שעייף אתה'. הִרכיבוֹ על כתיפו והיה מהלך. אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם – חייך, אתה תרעה צאני'."

לוּ היו בימינו מנהיגים כמשה!