פרשת שמות – דבר תורה
החיים הם מלאי הפתעות לטוב ולרע. אנו חושבים שהכול יציב ורגוע עד אשר פתאום קורה משהו ההופך את עולמנו
- אבי ז"ל נולד לתוך משפחה אמידה. היה להם אוטו מרצדס עם נהג, ואימו הייתה לוקחת אותו איתה לעיירת המרפא מרינבאד
- ביצירתו "מריאנבד" מתאר שלום עליכם את העיירה כמקום מרפא וקיט של עשירי הקהילה היהודית של ורשה
- אבי היה סטודנט למשפטים באחת האוניברסיטאות בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה
- אך לפי "יד ושם", בסמסטר הקיץ של 1934, כתוצאה מאנטישמיות והנחיות המשטר הנאצי נשארו באוניברסיטאות הגרמניות רק 24 יהודים שהתקבלו לשנת הלימודים הראשונה
- כל-כך קל לשנות את התנאים ולהפוך את העולם
כך גם היה המצב כשבני ישראל היו במצרים
- הרי כתוב בסוף ספר בראשית: "וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד"
- החיים היו כל-כך טובים שם – כמו בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה או כמו באמריקה!
ואז אנו קוראים בפרשת שמות: "וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף"
- על פירוש המלים "מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ" יש אי-הסכמה בתלמוד בין שני תנאים, רב ושמואל. אחד טען: "חדש ממש", ואחד אמר: "שנתחדשו גזירותיו"
- גם במצרים וגם בגרמניה שינו את הכללים ואת החוקים ופגעו ביהודים
רק היהודים באירופה אשר ראו את הכתובת על הקיר נטשו את נכסיהם וברחו
- לא היו דוגמאות רבות של התנגדות פעילה נגד הנאצים כמו במרד גטו וורשה או המרד במחנה הריכוז טרבלינקה. רובם פחדו או לא האמינו
- אנו לא קוראים אפילו פעם אחת על יוזמתם של בני ישראל לקום נגד הנוגשים המצריים
לכן מעשה האומץ של משה היה כל-כך יוצא דופן:
"וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו. וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל"
הכול היה יכול להישאר כמו שהיה, אך פתאום שינה משה את ההיסטוריה כתוצאה ממוכנותו לסכן את חיי עצמו על מנת להציל "אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו".
האמיצים הם המיעוט, אך רק בזכותם אנו חיים