פרשת תולדות – דבר תורה
היום ציינו את ראש חודש כסלו, עברנו לשעון חורף, וצועדים לקראת היום הקצר ביותר בשנה. אך בְחודש זה אנו גם חוגגים את חג החנוכה, המזכיר לנו שבאמצעות האור אפשר לגרש את החושך, גם פיזית וגם מטפורית
יש בפרשת תולדות לא מעט הִתְחַרוּת ורמאות מסביב ליעקב, עֵשָו והוריהם
"וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי. וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה."
- התורה מספרת לנו: "וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה", אך איך להצדיק את הניצול הציני של חולשתו של עשו ע"י אָחִיו?
- חז"ל הבינו את הדילֶמה ואמרו בַמדרש: "למה רצה יעקב לקנות בכורה? לפי שֶמִתְחִלָה היה עבודה בַבכורות ולא הפשוטים. אמר יעקב: אני פשוט ואיני יכול להקריב, ועֵשָו אחי רָשָע ואינו ראוי להקריב. לכך קנה יעקב מן עשו הבכורה כדי שיקריב"
- כמובן, כל מה שהתרחש היה חלק מהתוכנית האלוהית, אך אין מילה בפרשתנו להצדיק את תיאורו של עֵשָו כרָשָע
יותר מאוחר ינצלו רבקה ויעקב את עוורונו של יצחק על מנת לגנוב את ברכת הבכור:
"וַתִּתֵּ֧ן אֶת־הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ. וַיָּבֹ֥א אֶל־אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי. וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ. עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ"
- לכן, צָדַק עֵשָו כאשר התלונן: "וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם. אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י"
- ומצד שני, כאשר מְרַמֶה יעקב את יצחק אביו, הוא עדיין איננו יודע שהמעשה יביא עליו גלות, והַהִתְחַרוּת תחזור על עצמה בדמותן של לאה ורחל
אם כן, יש לא מעט חושך בפרשתנו, והתורה לזכותה אינה מַסתירה אותו מאיתנו. אך יש גם אור
- כתוב: "וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים. וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם"
- אך לאחר מכן כתוב: "וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת. וַיֹּ֗אמֶר: כִּֽי־עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב ה' לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ"
- לִבְאֵר זו קראו רחובות ולא רְחוב, רחובות בלשון רבים, כי רק בַמרחב, רק בַיכולת להכיל קולות שונים ודעות שונות, מה שהאמריקאים מְכַנים ה- "Big Tent" – האוהל אשר יש בו מָקום לכולם, אפשר להרגיש את ה' ולִפְרות בארץ
- הרב יצחק קארו, אשר חי בספרד במאה ה-15, משווה בפירושו "תולדות יצחק" בין שלוש הבארות שחָפרו לבין שני בתי המקדש אשר נחרבו לבין השלישי אשר ייבנה. על הבאר השלישית הוא כתב: "הוא הבית הֶעתיד שייעָשֶה בלי ריב"