שבת וירא – דבר תורה
בְשבוע זה אנו קוראים את פרשת וַיֵרָא שהיא גדושה בחומר:
- הבשורה ששרה תלד בן, יצחק, בזקנתה. אומר המלאך לאברהם: – "שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ"
- הניסיון הנוֹאָש של אברהם להציל את אנשי סדום ועמורה – "אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ. חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט"
- עקידת יצחק – "קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֙ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ"
בַשבוע הקרוב יחוּל יום פטירתה של חנה סנש. בְאופָנִים מַעֲציבים ומרהיבים נִקשָרוֹת שתי הדמויות בחוטים סמויים:
- גם חנה כאברהם הייתה אישה של אמונה באלוהים ובאדם. וגם היא הלכה בעקבות ליבה אל ארץ כנען שלה, וממש כמו אברהם היא ניצבת אל מול שליחוּת ואומרת "הנֵני, שְלַח אותי". והעצוב מכל, שגם היא מתבקשת ואף נֶאֱלֶצת להקריב קורבן, והפעם לא היה אייל בַסבך.
עוד שבוע קשֶה מאוד עבר על ארצנו הקטנה. עוד שֶגָבָה מאיתנו מחירים כבדים, קורבנות קשים, חיי אדם יקרים היקרים לנו מפז. איבדנו את מיטב חיילינו ששֵרתו את הגנת המדינה בנאמנות ואהבה.
אנו מרכינים ראש עם המשפחות השכולות, ואנו נושאים תפילה מעומק ליבנו לְימים של שקט ושלווה, לקץ המלחמה ובואם של ימי שלום.
מי ייתן ונזכה לַכָּתוּב: "וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה"
ואסיים במילותיה של חנה סנש מתוך יומנה מיום 27 ביוני 1940:
"בשבת, הַשכֵּם בבוקר, עליתי על הֶהרים מול כפר גלעדי… בֶהרים עולָה השאלה מֵאֵלֶיה: את מי אשלַח? – שְלַח אותי! לְשַרֵת את הטוב והיפֶה. – הָאוּכָל?"