שבת חול המועד סוכות
בימים אלה אנו מגיעים לַסוף
- קוראים את הפרשה האחרונה שיש בתורה "וזאת הברכה"
- אוספים את היבול מהשדות בחג האסיף לפני עונת החורף כדי שלא ייהרס
- מגיעים לַסוף של כמעט חודש של חגים אשר התחיל עם ראש השנה ומסתיים עם שמחת תורה
אך כל סוף הוא גם ההתחלה של משהו חדש
- בשמחת תורה לא רק מסיימים את המחזור של קריאת התורה אלא גם מתחילים לקרוא מחדש את ספר בראשית
- סוף הקיץ הוא גם תחילת עונת הגשמים – נתחיל להתפלל "משיב הרוח ומוריד הגשם" במקום "מוריד הטל"
בקשר לחג הסוכות כתוב בתורה:
"וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י ה' אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים."
- אך לא כתוב שם למה ומה בדיוק לעשות אתם!
- על פי גישה אחת, אשר אינה הגישה המסורתית, השתמשו אבותינו בארבעת המינים לבניית הסוכה. הרי כתוב בספר נחמיה – וזה דֵי משכנע: "וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘ וּבִירוּשָׁלִַ֣ם לֵאמֹר֒ צְא֣וּ הָהָ֗ר וְהָבִ֙יאוּ֙ עֲלֵי־זַ֙יִת֙ וַעֲלֵי־עֵ֣ץ שֶׁ֔מֶן וַעֲלֵ֤י הֲדַס֙ וַעֲלֵ֣י תְמָרִ֔ים וַעֲלֵ֖י עֵ֣ץ עָבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֥ת סֻכֹּ֖ת כַּכָּתֽוּב. וַיֵּצְא֣וּ הָעָם֘ וַיָּבִיאוּ֒ וַיַּעֲשׂוּ֩ לָהֶ֨ם סֻכּ֜וֹת אִ֤ישׁ עַל־גַּגּוֹ֙ וּבְחַצְרֹ֣תֵיהֶ֔ם וּבְחַצְר֖וֹת בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים וּבִרְחוֹב֙ שַׁ֣עַר הַמַּ֔יִם וּבִרְח֖וֹב שַׁ֥עַר אֶפְרָֽיִם. וַיַּֽעֲשׂ֣וּ כָֽל־הַ֠קָּהָל הַשָּׁבִ֨ים מִן־הַשְּׁבִ֥י סֻכּוֹת֘ וַיֵּשְׁב֣וּ בַסֻּכּוֹת֒ כִּ֣י לֹֽא־עָשׂ֡וּ מִימֵי֩ יֵשׁ֨וּעַ בִּן־נ֥וּן כֵּן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַה֑וּא וַתְּהִ֥י שִׂמְחָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד."
- אך על פי גישה אחרת נטילת הלולב קשורה לַמשאלה לְגשם – פונים לארבע הרוחות בתפילה ש"ישיב הרוח ומוריד הגשם"
כולנו מכירים את המדרש על ארבעת המינים המשווה בין טעם וָריח לבין תורה ומעשים טובים, אך יש פירוש אחר לא פחות מעניין. הֵעִיר רבי מנא, שהיה אמורא בַדור החמישי לְאמורָאֵי ארץ ישראל, וששימש כראש ישיבה בציפורי: "השדרה של לולב דומֶה לַשדרה של אדם, וההדס דומֶה לָעין, וערבה דומָה לַפה, והאתרוג דומֶה לַלב."
- כל אחד ואחד מאיברים אלה יכול להוביל את האדם לידי שגייה או כאב או לידי שיפור של עצמו ושל אחרים
- בימים אלה, כשעדיין נהוג לומר "גמר חתימה טובה" מילים אלו מקבלות משנה תוקף
- כתב רבי יצחק אבוהב מחכמי ספרד: "וביום האחרון של חול המועד מחג הסוכות נקרא יום הושענא רבה, וליל שביעי נקרא ליל החותם, לפי שבחג נידונין על המים, והכל הולך אחר החיתום. ויש אומרים שהוא גם כן חותם חיי בני אדם"
ולכן נאמר: גמר חתימה טובה!