שבת חול המועד פסח – דבר תורה
אם תשאלו מישהו למה אנחנו אוכלים מצות בפסח, רובם יתנו את התשובה שֶמְקורָה של אכילת מצה נמצא בְספר שמות אשר בו כתוב:
"וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ" – כלומר, לא היה מספיק זמן לאפות לחם
- אך רבן גמליאל בַמשנה מסכת פסחים נותן לאכילת מצה הסבר משמעותית יותר כאשר הוא טוען: "מצה על שום שנגאלו אבותינו במצרים"
- אם כן, נהפכת המצה מלהיות סמל של לחץ וחיפזון לסמל של גאולה
אך כאשר יש התייחסות לַאֲכילת מצה בפעם הראשונה בהגדה ההסבר הנו שונה לחלוטין:
"הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים" – זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים
- כאן מקבלת אכילת המצה משמעות אחרת: המצה אינה קשורה ליציאת מצרים בחיפזון, ואינה סֶמֶל לגאולה אלא מזכירה לנו את המצב העגום של עבדות שחַוו אבותינו כאשר לא היה להם אפילו לחם רגיל לאכול
- פירוש זה נותן משמעות לַמלים האחרונות באמירה זו: "כל-דכפין ייתי ויכול" – כל רָעֵב יבוא וְיאכל
- והפירוש הזה מתחבר עם הכתוב בספר דברים על ארץ ישראל:
"אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ. אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם"
אם כן, המצה מסמלת את המסכֵנות, את הסבל של אלה שאין להם מה לאכול, את אלה אשר בַצֵקם אינו טופח. לכן כתב הרמב"ם בקשר לַאֲכילה בחגים:
"כשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים"
נחוג כידוע לקרוא את מגילת שיר השירים בְשבת חול המועד פסח. הסיבה לך, העם זה אסיים, נמצאת בְמַה שנאמר בַמגילה:
"הַגֶּ֕שֶׁם חָלַ֖ף הָלַ֥ךְ לֽוֹ. הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ"
יהי רצון ותיגמר המגיפה ויישמע קול התור בארצנו ובָעולם כולו!